פא, ג

אות הה"א שבו נקר' נוקב שם ה' ממש ע"ד הפשט וע"ד הסוד כו' וכמו שאו' בוידוי דק"ש שעל המט' שפגמתי באות יו"ד כו' פגימה ממש ובאות יו"ד הוא בבחי' הכלי לאור החכמ' דשם הוי' יו"ד בחכמ' וה"א בבינה כו' כידוע וכמו לאסתכלא ביקרא דמלכא בחי' ראי' דחכמ' שבנפש האלקות נפגם ויצא לחוץ ע"י פגם הכלי שבה דוקא והוא אות יו"ד והוא ע"י ענין טמטום המוח קשה כאבן בלי התפעלו' המוח כו' מצד הרגשת עצמו ביותר בצרכי גופו שלא ניזוז ממקומו כאבן כבד וזהו ענין סקילה ביו"ד וכמ"ש וסקלתם באבנים כו' ופגם בה"א הוא בבינה בהשגה והסבר כו' שאין בו התפעלות אלקות כלל רק פשט דברים ויוצא לאיבוד נפשו למלאות שלימות תאותו לבד וזה בא מצד השגות עמוקות בצרכי גופו עד שנשרף כל עצמו בזה באש זרה כו' וכמ"כ הפגם באות וי"ו שהוא הבל הלב כו' והכל בשם הוי' שבנפש דכתיב נר הוי' נשמת אדם וכל בטול מ"ע שהן בחלוף שם הוי' פוגם בשם הוי' למעלה ע"ד הנ"ל במשל פגימת כלי שיוצא האור לחוץ כו' וזהו ונוקב שם ה' נוקב ממש נוקב בכלי וממילא יוצא האור דקדושה לחוץ להיכלות החיצוני' שנק' חוץ כידוע וד"ל (וזהו פי' הפושעים בי בגופא דמלכא בבחי' הכלי של האור דהויה שנק' גופא דמלכא כמו גופין תקינת לון כו' וזהו כמו נוקב שם הוי' שם דוקא כנ"ל וד"ל) אך הנה באמת יש להבין על עיקר הענין איך יוכל להיות בחי' גלוי פנימי' אור האלקי לחוץ בהיכלות החיצוני' שהרי נאמר וכבודי לאחר לא אתן כו' ועוד דאין יניקות החיצונים רק מבחי' אחוריי' דאחוריי' דכלים חיצוני' דקדושה כו' ואיך יקבלו מבחי' הפנימי' האור שבכלים דקדושה והרי נא' הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים כו' ולפ"ז לא יתכן כלל ענין יציא' האור לחוץ כו' והנה יש להקדים לזה ענין א' והוא בשרש יניקות החיצונים מבחי' אחוריי' שזה בא ע"פי מאמר קו המדה שמודד או"כ דקדושה ובמדידה זו נמדד גם פנימי' וחיצוניו' וחיצוניו' דחיצוניו' הנק' אחורי' דאחוריים וביאור הדברים ידוע שקודם הצמצום הראשון הי' הוא ושמו בלבד וע"י הצמצום בא האור דרך קו וחוט וזהו הנק' קו המדה עד"מ הקו המודד כל אורך ורוחב שביד האומן הבונה כך למעלה בחי' קו זה מקור כל מדידת אור מן המאציל ומקור כל מדידת כלי לאור וכמו איך וכמה יהי' בחי' גלוי אור ואיך וכמה יהי' בחי' צמצום והגבלה דכלי וגם בכלים עצמן יש ג' מדרגו' פנימי ואמצעי וחיצון והכל בא במדה עפ"י מאמר קו המדה מראש לסוף הכל וממילא מובן שגם בענין ההבדלה בין סט' דקדושה לסט' דק"נ הוא המבדיל בין הקדש ובין החול בין אור לחושך ג"כ במדה ושיעור והוא ע"י הפרסא הנק' פרגוד ומחיצה שמפסיק בין הקדושה לקליפה וקצת חיצוניו' דחיצוניו' הארת אור הבא מסט' דקדושה דרך מסך ולבוש יש בזה ג"כ שיעור ומדה בכל עולם לפי מה שהוא כמו המסך שבבריאה המבדיל בין הקדש כו' בין נוגה דבריאה שמיעוטו רע ורובו טוב כו' ומסך דיצי' יותר גס וכמו ערך גסות הקליפה דשם דנוגה דיצי' חציו רע כו' עד מסך דעשי' להבדיל בין י"ס באו"כ דקדושה ומלאכי' ונשמו' דעשי' בין נוגה דעשי' שרובו רע והקליפות קשין וגסי' ביותר כידוע והוא הנק' לבוש שק כמו ושק אשים כסותם