פב, ג

וד"ל ובזה יובן ג"כ בענין ההפרש הנ"ל דעכשיו תלמוד גדול כו' דהיינו בחי' שם מ"ה דחכמ' שבתלמוד דבחכמ' דוקא אתברירו רפ"ח כו' משום דמ"ה מברר לב"ן עכשיו שעדיין לא נבררו רפ"ח כו' שנפלו מבחי' התהו (כמו שאדם מברר למאכל כו' כנ"ל דאדם דתיקון מתקן לבחי' התהו והתורה נק' אדם כמ"ש זאת תורת האדם כו') והיינו שמביא לידי מעשה כנ"ל אבל לע"ל לאחר שיתבררו כל רפ"ח כו' שבבחי' ב"ן וכמ"ש בר"מ דאילנא דטו"ר יתעבר מעלמא כו' לית תמן פסול וטמא אז כו' ודאי יעלה בחי ב"ן לשרשו בבחי' ס"ג דתהו שלפני בחי' התיקון דמ"ה דחכמה כנ"ל ע"כ אז יהי' המעש' גדול מן התלמוד וכמ"ש אשת חיל שהוא ב"ן עט"ב לשם מ"ה דתורה וד"ל וז"ש ביום ההוא דוקא יצאו מ"ח מירושלים שהוא תשלום הבירורים דמ"ת דב"ן בבחי' או"ח אל שרשם הראשון שלפני השבירה שיעלו לבחי' הכתר דתהו שלמעלה ממ"ה דחכמה שבתיקון וז"ש חצים אל הים הקדמוני שהן מ"ע דתור' (וכמ"ש במ"א בענין יהי רקיע כו' וד"ל בכל הנ"ל יובן ג"כ שרש ענין הנ"ל מה שבפ' ראשונ' דק"ש נא' תחל' ושננת' ואח"כ וקשרת' ובפ' שני' תחל' וקשרת' ואח"כ ולמדת' כו' כי בפ' ראשונ' מדבר עכשיו ולא על העתיד כמ"ש שמע ישראל כו' ואהבת ועכשיו קודם שנבררו רפ"ח כו' הרי בחכמה דתורה אתברירו דמ"ה מברר לב"ן כנ"ל דלכך נמנו וגמרו דתלמוד גדול ות"ת כנגד כולן כו' ע"כ אמר תחלה ושננתם במצות ת"ת ואח"כ וקשרתם שהן המצות כמ"ש למעלה בענין כי נר