י, א

הרע עצמו לטוב אך ע"י החסדים דאו"י נמשך מלמעלה למטה כנ"ל וע"י הגבורות דאו"ח עולה מלמטה למעלה וזהו כמו האש שאוכלת האש שמבערו לגמרי מכל וכל כך ביעור הרע לגמרי מעיקרו ושרשו ע"י המרירות העצומות דבע"ח יותר נעלה ממיתוק הרע ע"י תגבורת הטוב ולכך אמר רבי יש קונה עולמו כו' דבע"ת גדול מצ"ג כידוע שזהו הנק' טהרה שמביאה לידי קדושה והוא ענין התכלת דאכיל ושצי כאש אוכלת [וכמו כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני כו' וכך למעלה כתיב ה' יחתו מריביו כו' וכמו וישלח חיצים ויפיצם ברק כו' שהוא ע"י כח הגבורה שמאל דוחה ומגרש ומבער כו' וזהו ואשמיד פריו ממעל ע"י בחי' או"י ושרשיו מתחת ע"י בחי' או"ח וד"ל) ולכך א' וראיתם אותו על התכלת דוקא מפני שמזה יבא לקדושת המצוה משום דטהרה מביאה לידי קדושה דאו"ח עולה למעלה מאו"י ומ"מ צריך לחוטי לבן להמשכת הקדושה דאו"י לאהפכא כו' ולכך מצוה אחת הן והכל למעלה מן הבחירה וד"ל:

(טז) ויובן זה בתוס' ביאור בענין טהרה וקדושה דאו"ח ואו"י הנ"ל להיות שעיקר ההפרש ביניהן עדיין אינו מובן אם המכוון משניהם א' הוא שהרע עצמו נהפך לטוב מהו ההפרש אם זה בא מצד או"י מלמעלה למטה או מצד או"ח מלמטה למעלה אך הנה יש להבין בתוס' ביאור בענין התכלת דאכיל ושצי כו' דלכאורה אין זה רק ענין התשובה האמיתית שהרע מצד עצמו נהפך לטוב כנ"ל וא"כ למה נקרא בשם אש אוכלת אש דמשמע שזהו אש האלקי דאכיל ושצי לאש זרה דק"נ אך הענין הוא דשרש האש הזה הוא למעלה מבחי' האור דחסדים הנ"ל דהנה ידוע בענין אויר ואור שהאויר למעלה מן האור ויש בו' ב' מדריגות א' בחי' ההעלם ומקור דחכמה והיינו היו"ד שבאויר שמשם נמשך גלוי האור דחכמה מאין ליש אבל הוא לא נמשך רק ע"י צמצום דמא' יהי אור ויהי אור כו' וגם מ"ש עוטה אור כשלמה שהוא בחי' מקיף דאור החכמה כנ"ל באור דתורה מ"מ מאחר שהוא מקור לגלוי פנימי בכלל אור יחשב וזה האו' ובין החושך כו' כמשל מי שעצם מציאותו נתהווה באור ולא ראה חשך מימיו שאינו מכיר מהות חשך כלל ואמנם אנו רואים שיש בכח זה האור להאיר את החשך ג"כ כנ"ל וד"ל אך מדרגה הב' דאויר הוא בחי' עצם חשוך ונעלם בהעלם עצמי בלתי מתגלה להיות גם מקור לחכמה שנק' אור גם לא בבחי' מקיף והוא הנק' אוידא דכיא ששם הוא בחי' אש היסודי בהעלם גדול כמ"ש בס' החקירה שהאש הגשמי הגם שנתפס במישוש וראו' גבוה גם מיסו' הרוח להיות שרשו באש היסודי שהו' אויר דק בתכלי' הדקו' (וע"כ הרוח מגדיל האש כי שרשו מרוח האויר דק הנ"ל) והז יש יתרון מעלה לאש גשמי על האור המאיר כי יש באור ב' דברי' א' מה שמאיר אור בגוון הלבן שבו שנק' אש שחור' וידוע ששרש אש השחור' השורף ומכלה או שאוכל אש הוא באש היסודי שהוא בבחי' אויר דק שלמעלה מעלה גם ממקור התהוות אור המאיר כנ"ל כי טבעו להפוך ולכלות דבר מה שנאחז בו לעלותו לשרשו שהוא בחי האויר הנעלם הנ"ל וזהו היפך טבע האור המאי' שיורד ונמשך להאיר כו' ומזה יובן גם בהאיר אור בחשך שאור המאיר אעפ"י שמאיר גם בחשך היינו שהחשך נדחה מן האור במקום שהוא מאיר אבל לא שנהפך החשך עצמו לאור אך בבחי' האויר הנעלם הנ"ל שלמעלה מהתהוות האור המאיר ודאי גם חשך לא יחשיך כחשיכה כאורה שוין שם ומובן מזה שאש הגשמי ששרשו באויר דק הנ"ל יש בכחו להפוך החשך עצמו לאור כי שרש החשך למטה הוא בחשך העליון שהוא אויר הדק הנ"ל וזהו כמו לע"ל דכתיב ולילה כיום יאיר ולא מצד אור השמש כלל רק חשך הלילה יאיר כיום שכאשר יגולה אויר הנעלם ודאי יהיה יתרון אור הרבה מן האור שנתהווה ע"י צמצום המא'