י, ב

דיהי אור וכן לא יהיה אז הבדלה כלל בין אור לחשך ששניהם כא' יאירו לילה כיום וד"ל והדוגמ' מכל זה ההפרש בין או"י וא"ח טהרה וקדושה דתכל' ולבן שבציצית הנ"ל דהנה ידוע שהנשמות נק' אור המאיר כמ"ש נר ה' נשמת אדם וכן כי אתה תאיר נרי כו' וכה"ג ושרשם הראשון מבחי' האור דחכמה שנתהווה מאויר הקדום הנ"ל והיינו מה שהנשמה תהלל יה בהתפעלות אה"ר בתענוגים כמו בשבת שא' אז תתענג על ה' כו' כנ"ל ודאי יומשך תוס' כח ועוז מאור זה להאיר גם את החושך הנה"ט להיות גם מואס ברע כנ"ל וראיה מאכילה דשבת כנ"ל וכמ"כ התורה נק' אור מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כנ"ל ע"כ יאיר אור דתורה גם בעה"ד טו"ר לברר וגם לאהפכא חשוכא לנהורא כנ"ל בענין העץ שהשליך אל מים המרים וימתקו כו' אך אנו רואים שאין אור האלקי שבנשמה מאיר לחושך הגס דגוף רק לפי שעה לבד ולא הנפך טבעו הרע לגמרי מכל וכל גם שהוא מואס ברע לגמרי בעת תוקף האור האלקי בנשמתו וכן באור תורה בשעה שעוסק בה בלבד וכל זה מפני שנק' בשם אור עכ"פ ויש הבדלה בין האור והחושך רק שבמקום אור נדחה החושך כנ"ל וזהו הנק' קדושה שמנגד לזה סט"א רק שנדחה הקליפת מפני הקדושה כו' (וכמו קומה ה' ויפוצו כו' וכן תרעץ אויב כנ"ל) אבל מדרגה הב' בנשמות למעלה מזה הוא בשרשם הקדום שלמעלה מאור החכמה שנק' אויר קדמון כו' (וע"כ נק' בשם רוח כמו והרוח תשוב כו') והוא כמו שהנשמה נק' נצוץ כנצוץ מן השלהבת וכמ"ש רשפי' רשפי אש שלהבת יה ואעפ"י שאנו רואים שהאש למטה מן האור אבל שרשו באש היסודי שבאויר הדק כנ"ל כך בחי' שלהבת יה הוא למעלה מבחי' אור דיה וביאור הדבר הנה אנו רואים בהתפעלות אלקים ב' ענינים מחולקים ומשונים זה מזה הא' התפעלות אלקים שמצד אור הנשמה כמו בהלו נרו עלי ראשי וכן תהלל יה כו' כאה"ר בתענוגים שהוא התפעלות הנפש מצד עצמה כפי שרש חוצבה באור החכמה שנק' אור אבא כמ"ש כי אתה אבינו כידוע שאעפ"י שיכול להאיר גם החושך לפעמים בחושך גם לא תאיר (וכן אור דתורה בחושך גם לא תאיר (וכן אור דתורה בחושך גס כמו העובר על התורה א' ולרשע מה לך כו' ונק' סמא דמותא כנ"ל אבל ענין השני בהתפעלות אלקות הוא הנק' שלהבת יה שמתפעל ברשפי אש האלקי ממש שהוא דומה כמו אש הטבעי החומרי אבל הוא באמת בחי' שלהבת אלקי ממש כידוע לי"ח (ורבים טועים בזה שמדמים התפעלות התשוקה האלקי' בבחי' שלהבת יה ממש להתפעלות חום הטבעי בלב בשר לא לה' רק שיחם לבבו שרחוקים זה מזה מן הקצה לקצה ממש) וכמו לבי ובשרי ירננו כו' הרי הלב בשר בוער באש שלהבת יה אז ודאי להפך חומריות התאות רעות כנראה בחוש שכל איש שלבו ובשרו יתלהב בלהב אש האלקי שנק' שלהבת יה יאכל אש הזרה החומרי שבלבו כאש אוכלת ויבערנו מעט מעט עד שנהפך לאיש אחר בכל המדות ותאוות רעות מכל וכל ואינו מואס ברע לפי שעה לבד כי נעשה לבו חלל בקרבו לבלתי יתפעל באש זרה לעולם מצד אש האלקי ששורף ומכלה לכל אש זרה שבלבו ונעשה גופו טהור הנק' הזדככות החומר כי אין טהרה רק שיצא מכלל טומא' כמו טהר יומא וכן כעצם השמים לטוהר שנק' טהירו עלאה (וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא שלמעלה מקדוש' הנשמה במקור חוצבה כו' וזהו טהרה שמביא' לידי קדושה הנ"ל וכתיב מי יתן טהור מטמ' לא אחד עצמו היינו מפני ששרש זה הכליון והזדככו' שיטהר הטמא באש האלקי האוכלת דאכיל ושצי הרע לגמרי הוא בא מבחי' אש היסודי שבבחי' אויר קדמון הנעלם הנ"ל שביכולתו לעשות גם עצם החושך לאור והוא גם מה שלב ובשר דאש זרה החומרי יטהר מכל שמץ רע לגמרי ויוכל להאיר באור שלהבת יה ממש זהו יותר עליון מגופו של אור הנשמה שנק' נר ה' מטעם זה מפני ששם חושך ואור שוין שניהם כא' יאירו ולא עוד אלא שיש בשלהבת יה יתרון אור מאור המאיר