יא, ג

בע"ס דבי"ע כמו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך כו' וכידוע והן ח"י ברכות דש"ע אבל בסדכ"ס עצמו גם זה הרצון לא יגיע כ"א במס"נ בכל עצם נקודת הנפש שלמעלה גם מבחי' רצון ותענוג להתענג על ה' כו' והוא הנק' רצון פשוט ועצמי כידוע שזהו דוקא בבחי' בטול הרצון כבע"ת וכטהרת הלב מכל רע הנ"ל שהטהרה מביאה לידי קדושה שיומשך מקדש הקדשים שהוא עצמות אור א"ס ממש להיות שורה בתו"מ שעושין כו' וזהו והייתם קדושים לאלקיכם ע"י טהרה דוקא שמביאה לקדוש' וכמשי"ת ב"ה וד"ל וזהו פי' אני הויה אני אותיות אין שיש ב' מדרגות בכתר א' כשנק' אני שידוע מי הוא והוא כאשר יאיר בחי' סובב הכללי הנ"ל שהוא בבחי' אור רצון ותענוג העליון בבחי' מקיף בחו"ב ומדות דאצי' עכ"פ נק' אני ושרש המשכתו הוא בא מן ההעלם שבעצמות המאציל שנק' אין דלית מחשבה תפיסא בי' כלל לגלוי עכ"פ הרי זהו שמאין נעשה אני שמהעלם פנימי' הכתר שנכלל בעצמות נמשך לגלוי להיות בבחי' מקיף בהשראה בשוה כמו את השמים כו' אני מלא דלית אתר פנוי מיני' אע"פ שהוא הכל בהעלם ולא בגלוי או"כ כלל כנ"ל מ"מ שורה בהם עכ"פ עד שגם בע' שרים של מעלה אמר כמצביי' עביד בחיל שמיא וכן אנו אומרים ומסדר הכו"מ כרצונו להשפיל ולהרים שזהו הרצון שמלובש ברגל וכידוע שהארץ נק' הדום רגליו כו' וכמ"כ ברצון זה עצמו מאיר לראשית דאור ח"ע דאצי' כו' וגם הוא מקיף לכללות אבי"ע בשוה ממש וזהו מאמרז"ל הוא מקומו של עולם פי' סובל ומלובש בתוך כ"ע בשוה כנ"ל ואין העולם מקומו כלל כאשר הכתר אינו נמנה עם הספי' והוא כשנק' אין ופלא ולא נמשך להיות מאין אני ומתפלא אלף מקור לחכמה כו' ואמנם אין ואני שהוא פלא ואלף שוין ממש לגבי עצמות הא"ס ממש שכל זה שייך לענין השפעה עכ"פ שיהיה מאין ההעל' אני בגלוי וכן מפלא אלף וכמ"ש עושה פלא שעושה מפלא אלף או שגם הפלא דאין דכתר עשי' נחשב כו' שהרי בשעה שהוא מקש"ע אין העולם מקומו כו' וראיה מהשראת אור העצמות בהיכל ק"ק כנ"ל בפי' עוטה אור כו' ואמנם מ"ש אני הוי' פי' אני בעצמי ממש ולא כסדר ההשתלשלות דאין ואני הנ"ל דלפעמים נק' אין מופלא ולפעמים אני אלא אני זה בגלוי אור אור העצמות ממש משום שע"י תו"מ בפו"מ שורה למטה כמו למעלה בעצמותו ממש בלי הפרש בין מעלה ומטה כלל והיינו אני כמו שאני בעצמותי ממש הוא הוי' אלקיכ' דוקא שלא נתפס אפי' במחשבה קדומה כו' וזהו ראו כי אני אני הוא ואין כו' פי' שיש ב' מדרגות באני כמ"ש אני ראשון ואני אחרון דהיינו אור הכתר הממוצע בין המאציל לנאצלים וזהו אני ראשון שלפי האצי' ואני אחרון הוא בחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבי"ע שגם שם מאין נעשה אני מן ההעלם לגלוי דכמו שאין ערך לאצי' לגבי המאציל כך אין ערך לבי"ע לאצי' ומ"מ אני ראשון ואני אחרון דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן ששניה' שוין בהשוואה א' ממש משום דלגבי אור העצמות ממש אני ראשון שלפני האצי' עם אני אחרון שאחר האצי' שניהם שוין וזהו מ"ש ראו כי אני אני הוא כו' שאין בו בחי' מעל' ומטה כלל וכמ"ש במ"א על פסוק המגביהי לשבת המשפילי לראות שבשעה שמגביהי לשבת בעילוי אחר עילוי עד אין שעור למעלה בעצמות אז דוקא הוא משפילי לראות כו' וכן מא' הוא מקומו של עולם כו' ואיהו תפיס בכ"ע ואז למדת"ב וזהו מצד אור העצמו' וזהו אני הוי' אני ממש שמתלבש בשם הוי' שבתו"מ שהוא למעלה הרבה מן הוי' שבד' עולמו' דאבי"ע אצי' יוד כו' ומה שהשפלתי א"ע להקרו' בשם הוי' באורות וכלי' דע"ס דאצי' זהו רק כדי שיהי' הויה אלקיכם דוקא בתו"מ והוא מפני שסוף עלה במחשבה תחלה שישראל עלה במחשבה וכמאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקים שיקיימו תור' ומצות בפו"מ דוקא ששמי הוי' העצמי ממש הוא בתו"מ בפ"מ וכמ"ש ושמי הוי' ממש לא נודעתי להם וכנ"ל בפי' נראה אור דעוה"ב שהוא מן המצוה בפו"מ