יא, ד

דוקא זהו הי' הגורם להיו' במקום גדולתו ענוה יתרה להאציל ולברוא כו' וזהו אני הויה אלקיכם דוקא וד"ל:

(יט) וזהו והייתם קדושים לאלקיכם דהנה סדר הדברים כך הם וראיתם אותו וזכרתם ואח"כ ולא תתורו כו' שזהו ענין הטהרה שמביאה לידי קדושה האלקית ואם לא יוקדם הטהרה תחלה עדיין אין מקום להשראת הקדושה להיות נק' קדושים לאלקיכם וזהו שאחרי מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם אז דוקא אמר למען תזכרו כו' והייתם קדושים כו' דטהרה מביאה לידי קדושה אך א"כ איך אמר תחלה וזכרת' את כל כו' ע"י התכלת ואם הקדושה דמצוה בטהרת הלב תלוי' כמו וטהר לבינו לעבדך באמת והעבודה היא במצות איך יאמר וזכרתם את כל מצות ה' כו' תחלה אך הנה באמת ב' מדרגות יש בקדושה א' במצות הויה והב' קדושת עצמותו ממש כמ"ש בסמוך בזכירה שני' ועשיתם את כל מצותי שז"ש בברכת המצות אשר קדשנו במצותיו והיא לא באה רק אחר הטהרה וכמו וטהר לבינו לעבדך אבל קדושה ראשונה שבזכירה ראשונה שהוא הקדושה שבמצות הוי' קודמת לטהרת הלב הנכלל בלא תתורו כו' ולהבין כ"ז יש להקדים תחלה בשרש ענין הקדושה למעלה דהנה ידוע בפי' קדוש לשון הבדלה והפרשה שנבדל בערך כמ"ש קדושים תהיו פי' מובדלים וכמו אל תגש בי כי קדשתיך כידוע ולא שייך לשון זה רק שקדוש ומובדל מזולתו הקטן בערך ממנו אבל כשהוא יחידי ואין לו חבר להתייחס עמו גם לא בהבדלת הערך ויחוס לא שייך כלל לשון קדושה והבדלה כידוע וכך יובן למעלה שבעצמו' אא"ס ממש לא שייך ענין קדושה כזו שהיא ההפלאה והבדלה רק באור המאיר מעצמותו להיות מקור חיי כל העולמות ששם יתכן שיהיה נק' אור מופלא ונעלם וסתו' כנ"ל בפי' אני ואין כו' שזהו בחי' הקדושה ג"כ כמלאכים למטה שאו' קדוש וכך למעלה מעלה גם לפני האצי' כמ"ש אין קדוש כהויה כו' וזהו כשבא אא"ס בכלל השתלשלות דע"ס או"כ שהוא שם הוי' בכלל וגם למעלה מאור החכמה שהוא הכתר שנק' קדש העליון או קדש הקדשים גם אור זה אוכם הוא לגבי עה"ע דלית מח' ת"ב אפי' מח"ק כנ"ל אך כ"ז היינו בבחי' השתלשלות דמפני שאין ערוך לבריא' עם הבורא וכן מאצי' למאציל וכך עוד עד עצמות א"ס ממש יתכן לשון קדוש' מעליון לתחתון שנבדל הימנו בערך וכן מתחתון לעליון מפני שקדוש ומופלא העליון מן התחתון כו' אבל יש עוד בחי' קדושה עליונה מזו והוא בבחי' עצמות אא"ס ממש אך לא שענינו קדוש ומובדל ומופלא מההשתלשלות דקו"ח כו' אלא קדושה זו נק' קדושת העצמות ממש שהיא רק מצד עצמותו לבד ולא שייך לענין ההשתלשלות כלל וביאור הדבר ידוע ומבואר במ"א ע"פ קדושים תהיו אמרז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם הרי קדושה זו שקדוש מצד עצמו גדולה הרבה מקדושת המצות שעי"ז נק' ישראל קדושים וז"ש כי קדוש אני בעצמי ע"כ אני הוי' מקדשכם וכן ונקדשתי בתוך כו' והענין הוא כידוע דעצמו' אא"ס ממש הוא למעלה מעלה בעילוי אחר עילוי בעצמותו עד אין שעור ולמטה מטה עד אין תכלית ומה שהוא ית' בבחי' עלי' בעצמותו לאין שעור הוא הנק' קדושת עצמותו דוקא ומה שהוא בבחינות ירידה למטה עד כו' נק' ברוך וזהו פי' הקב"ה כידוע ועל בחי' קדושת עצמותו שאין לה שעור למעלה הוא למעלה מעל' מכל קדושה שהוא לגבי ההשתלשלו' דאבי"ע כו' וד"ל וזהו כי קדוש אני קדושתי קדושה שמצד עצמותו ממש למעלה מקדושתכם שע"י המצות כי הנה הגם שבמצות שהן פנימי' רצונו הפשוט שבודאי נמשך בהן בחי' אור קדושת עצמותו שלמעלה מעלה כו' ולז"א קדושים תהיו כו' וכמ"ש אשר קדשנו במצותיו ולכך א"א וישמחו בך ישראל מקדשי שמך וכמ"ש במ"א בענין קידוש השם הזה שהוא שמו העצמי