יב, ג

תחבקני וגם כמו ימינך ה' תרעץ לדחות החיצונים ולשברם ולהמתיקם כו' והיינו כמו בחי' ע"ס דאו"י שמאיר האור מן העצמות בהעלם המקיף דכתר ובוקע ויוצא ע"י הלבן עד למטה מטה כו' ואח"כ א' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת שהוא בחי' המל' לקבל עליו עול מ"ש ביראה ופחד אלקים לקיים מצות המלך ומשום דסוף מעשה עבמ"ת ה"ז קודם לאור הכתר דאו"י כו' וכמ"ד ארץ קדמה לשמים כנ"ל ע"כ ראיה דתכלת גורם ירידות והמשכות החסדים דרמ"ח מ"ע דוקא וכמ"ש וראית' אותו אז וזכרת' את כל מצות ה' פי' כמאמר ריב"ק במשנה למה קדמה פ' שמע לוהי' א"ש כדי שיקבל עליו עמ"ש תחלה שזהו ע"י וראיתם אותו דתכלת שהוא שום תשים עליך מלך כנ"ל ואח"כ יקבל עליו עול מצות שזהו מ"ש וזכרתם כו' וד"ל אך הנה בחי' המשכת אלקות שבעצמות הויה הוא רק אפס קצה הארה בעלמא מקדושת העצמות שמתצמצם בשם הויה בע"ס דאו"י באו"כ כנ"ל ולא יוכל לבא ולהגיע מזה לבחי' הקדושה העצמית שאין לו שעור למעלה כנ"ל אלא רק ע"י טהר' דוקא שמביאה לידי קדושה זו שבעצמותו דוקא והוא מ"ש ולא תתורו כו' ועי"ז דוקא למען תזכרו ועשיתם כו' מצותי ממש והייתם קדושי' בקדושתו העצמית כנ"ל והענין הוא כמבואר למעלה בשרש ענין הטהרה שע"י התשובה מעומקא דלבא עד כלות הנפש שמבער הרע עצמו ונהפך לטוב והטמא עצמו לטהור שזהו כמו שהמות עצמו נעשה חיים שהוא יותר נעלה מגוף אור החיים וזהו שרש ענין תחיית המתים שיומשך טלא דנטיף מפנימית להחיותם שמזה דוקא יהיה אח"כ העוה"ב שנק' קדושת העצמות (וכמו יו"כ שהוא מעין העוה"ב עולם החירות נק' קדוש הויה מכובד שאין בו אכילה כו' וכך על בע"ת כתיב ואביוני אדם בקדוש ישראל כו') וכמו הקטורת שארור נעשה ברוך ע"כ מעצרת המגפה כו' וזה עיקר יתרון מעלת או"ח שעולה למעלה מאו"י היינו שמגיע עד בחי' עצמות א"ס ממש להמשיך מבחי' אור העצמות שהוא ענין המשכת הקדושה שמצד עצמותו שיביא למטה כמו שהוא למעלה מעלה במוה"ע שאין לו שיעור כו' ששם אין בחי' מעלה ומטה משפיע ומקבל כלל כידוע שזהו טעם מ"ד שמים וארץ כ' א' נבראו כנ"ל והוא העוה"בשאחר תחה"מ דוקא וכמ"ש ואין דומה לך מושיענו לתחה"מ כו' וזהו למען תזכרו אחר שיהיה כסדר הזה דוקא תחל' יומשך מאו' מקיף העצמו' ע"י הלבן באו"י ואח"כ יעל' בבחי' או"ח ע"י התכל' ומז' יומשך אורו' בכלי' ברמ"ח מ"ע רמ"ח אברי' שנק' מצו' הויה ואח"כ התשובה להפוך גם עצם הרע לטוב תעלה על שני המדרגות דאו"י ואו"ח וימשיך מקדושת העצמות ממש שאין תו"מ מגיעי' לשם כלל והוא מ"ש למען תזכרו מעצמיכם ולא ע"י עול מצות כזכירה הראשונה והייתם קדושים לאלקיכם בקדושתו העצמית ממש כמ"ש כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם שע"י תו"מ כנ"ל ואך עדיין אינו מתורץ ענין הנ"ל במה שאנו אומרים וטהר ליבנו לעבדך באמת דמשמע דגם כדי שיומשך קדושה בעבוד' המצות במצות הויה צריך ג"כ טהרת הלב מקודם וגם ודאי טהרה למטה מן הקדושה כי טהרה אינו רק שיצא מטומאה וקדושה הוא בעצם הווייתו כידוע שזהו ההפרש בין כהנים ללוים שבלוים נאמר העבירו תער על כל בשרם שבשער שלהם יש יניקה לחצונים לפי שהן מקו השמאל דבחי' או"ח וע"כ אמר הזה עליהם מי חטאת לטהרם והכהנים שרשם בבחי' קו הימין דאו"י ע"כ אמ' ופאת זקנם לא יגלחו כו' ששערות שלהם כל קדושה נמשך על ידם וכמ"ש כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן כו' כמשי"ת אך הנה ארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו ומבואר במ"א שטהרה זו הוא טהרת השם שגורם וממשיך קידוש השם במצות וענין טהרת השם היינו לתקן ולטהר את אשר הוטמאה ונפגם נפשו בצלם האלקים באותיות שם הוי"ה שבנפשו ביו"ד וה"א כו' והיינו ע"י תשובה תתאה במרירות והכנעת לבו בתענית למעט חלבו ודמו שבזה יתוקן פגמיו מח"נ והרהורים רעים וכו' וזהו