יב, ד

הבא לטהר לבו מטומאת עונותיו הרבה מסייעין אותו מלמעלה וכמ"ש היה לי בעוזרי לשון רבים והוא רוח קדושה שנמשך לעזור לבא לטהר והוא אורות הקדושה שבעבודת המצות וזהו ג"כ ענין וטהר לבינו לעבדך שטהרה זו דתש"ת הכנה רבה לעבודה בלב שלם באוי"ר במצות בפ"מ וכמו ויחד לבבינו לאוי"ר יחוד והכנה זו היינו רק והרת הלב ע"י תש"ת הנ"ל אבל בחי' תש"ע שהוא להפוך הרע בעצם לטוב הנ"ל שרשו מגיע למעלה מקדושה זו שבמצות בפ"מ וראיה מבע"ת אמיתית שגדולים מצ"ג ומשיח אתא לאתבא צ"ג כו' ומתש"ע זו נמשך תחה"מ והעוה"ב לפי שבחי' החשך הנעלם הנעלם דישת חשך סתרו יאיר אור העצמות ממש מה שאין באור מקיף דעוט' אור כשלמה הנ"ל כי זהו מגיע בעצמות אור א"ס ממש כמו שהוא טרם שמעט' את האור בלבוש וזהו שחשמ"ל דכתנ' אור שע"י ברור הרע לגמרי גדול הרבה מלבוש של אור דשלמה שבאור העצמות דתו' בפנימית שלה הנ"ל וע"כ הוא הגורם גלוי אור עצמותו ממש הנק' קדושה העצמות שז"ש למען תזכרו כנ"ל וד"ל ונמצא מובן מכל זה שכמו שיש ב' מיני קדושה כנ"ל כך יש ב' מיני טהרה א' טהרה שמביאה לידי קדושה שבמצות הויה וטהרה הב' שמביאה לקדושה העצמית והיינו תש"ת ועש"ת כנ"ל אך טהרה זו דתש"ת שקודמת לקדושה שבמצות הוי' לא נז' בפ' זו רק ע"י וראיתם אותו דתכלת שהוא קבלת עמ"ש ביראה ופחד אלקי לבד כנ"ל. והענין הוא כמ"ש עבדו את ה' ביראה וגילו ברעד' וארז"ל במקום גילה שם תהא רעדה ויש להבין דלכאורה יש סתירה לזה שא' עבדו ביראה ממש עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה וכך הוא בפסד"ז ברינה ושמחה שהוא הכנה לק"ש כידוע וגם בפי' אמר תחת אשר לא עבדת בשמחה וטוב לבב כו' והיראה היפך השמחה כי השמחה באה מן הקירוב והדביקות בהשגות אור פני מלך כו' שכל מה שיתקרב ויתפעל בהשגות אלקות יותר יותר תגדל השמחה האלקית כו' והיראה היא לעמוד מרחוק בשפלות בבחינות שוב שאחרי הרצוא כידוע אך הנה באמת מ"ש עבדו את ה' ביראה קאי על מצות ציצית ותפילין שקודם לפסד"ז כי מצות הטלית הוא רק קבלת עמ"ש ביראה ופחד כמו שום תשים עליך מלך שאימתו עליך כו' ואין שם שמחה כלל ומ"ש עבדו את ה' בשמחה הוא בפסד"ז וק"ש וכה"ג וכך הוא סדר המדרגות האלה בפ' ציצית עצמה דמ"ש וראיתם אותו ביראה ופחד אחר קבלת עמ"ש בפרישת ועטיפת הטלית והוא עול מצות שאחר עמ"ש כנ"ל ומ"ש ולא תתורו כו' שהוא ביעור הרע מכל וכל הנה כתיב באבוד רשעים רנה והרי צריך להיות רנה ושמחה כמו שיוצא אדם מאפילה לאור גדול וכנצול ממות לחיים ממש ומשמחה זו בתשובה האמיתית שמן המות ורע נהפך לחיים וטוב כנ"ל הוא שגורם בחי' שמחה עליונה שהוא וטוב לבב שבמצות כמו שהן למעלה שנקרא מצותי ממש כמ"ש וישמחו בך ישראל מקדשי שמך ממש כאשר מגיעים לקדושת העצמות שבמצותיו ממש הרי שמחתם בך ממש בשמחה עליונה שבמוה"ע ומה שא' עבדו את הוי"ה בשמחה ש"מ היינו במצות ה' שעושין למטה שגורמי' ג"כ שמחה עליונ' וזהו כמ"ש עבדו את ה' ביראה שעבודה זו במצות בקבלת עמ"ש שלימ' תחל' שנק' עול מצות כמ"ש הקים על כו' שנעוץ סופן בתחלתן להגיע לשמחה שבמוה"ע וכן ע"י התשובה אמיתית הנ"ל וז"ש וגילו ברעדה במקום גילה ושמחה של מצוה זו תהא רעדה וכן מ"ש ואביוני אדם שהן בע"ת בקדוש ישראל שבמוה"ע יגילו אבל במקו' גילה זו דוקא תהא רעד' יראה פנימית דמ"ש שלימה משום דנעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחלתן וד"ל:

(כא) ולהבין בתוס' ביאר כל הדברים הנ"ל הנה יש להקדים בענין שרש הכהני' והלוים שזהו ג"כ ענין טהרה וקדושה שזהו ענין חוטי לבן ותכלת דציצי' כנ"ל דהנה אמרו בטעם סמיכת ענין מחלוקת קרח לפ' ציצית שבשלח לך [לפי שכל עיקר קנאת קרח ועדתו