יג, ב

לעשות ברגל כרצונה כנ"ל וזהו הנק' בחי' מקיף דחי' באדם התחתון כידוע והוא מה שהרצון ומחשבה נתפסת מהותה בהעלם ומקיף בכל פרטי האברים מראש לסוף בהשוואה א' לכולם כי ודאי אין אנו רואים שום הפרש בין בידי הרצון שבמוח לראות בפתיחת עין או לסגרה ובין התפשטות היד או כפיפתו ע"פ הרצון שבמוח וכן בין הכיווץ והתפשטות שבלב ע"פ הרצון ובין כווץ והתפשטות האצטומכא הגשמי עד כווץ והתפשטות במדות חו"ג שבלב עד מדות שבשכל ורצון ותענוג עצמו שאם לא יאיר אור גידי הרצון שבמחשבה להרהר בדבר התענוג ורצון לא יקבל ולא ירצה להתענג ואם יאיר אורו כן יגבר אור התפעלות התענוג והרצון לדבר האהוב וכן להיפוכו לדבר השנאוי או להפחד מן דבר המזיק כלסטים ונחש תלוי בהרהור שבגידי המחשבה ורצון שבמוח כמו ששולט בכווץ והתפשטות שבתנועת היד ורגל ממש וד"ל והדוגמא מכל זה יובן למעלה במ"ש את השמים כו' דזהו ההפרש בין בחי' ממלא כ"ע לסובב כ"ע בכלל שממלא כ"ע בא האור וחיות האלקי בגלוי או"כ מראש לסוף בחלוקי מדרגות בכל עולם לפ"ע מג"ע דבריאה שהוא מקור חיי הנשמות ששם מאיר בחי' בינה שבמל' דאצי' עד סוף עולם העשי' בע' שרים שנק' הדום רגלי השכינה כמשל חיות שברגל וכידוע בענין ע' שרים דעשי' שהן נשמעין לרצון העליון כגרזן ביד החוצב וכמו אשור שבט אפי הרי זהו בא מרצון העליון שבמחשב' עלאה שהוא חו"ב דמל' שמאיר בג"ע כו' כמו באדם התחתון רצונו שבשכלו ומדותיו עם רצונו המאי' בתנוע' האברי' עד רצוון תנוע' הרגל הכל א' ומ"מ יש תפיס' הרצון בכל א' בפ"ע כדוגמת הגלוי אור וחיות שבבחי' או"כ כי הרצון ומחשבה לפתוח העין או לסוגרו הוא בא בפרט בפ"ע וכן בתנועת הילוך בפ"ע וזהו הנק' מקיף דחי' שמאיר בדרך פרט בכל אבר בפ"ע ומ"מ הרי הוא בא בהשוואה א' בכולם כי אין הפרש במהות הרצון ומחשבה שבמדות שבשכל להטו' לזכות וכה"ג היותר רוחני לרצון שמניע תנועת הילוך הרגל וכה"ג וד"ל ונמצא מובן מזה הנמשל למעלה במקיף העליון ששוה ומשוה הארת אור שפעו בעולם העליון עד היותר תחתון כמו מג"ע דבריאה עד דצח"ם דעשי' אבל מ"מ מלובש בכל פרט בפ"ע עד שאמ' וכמצבי' עביד בחיל שמיא כן בחלקי דצח"ם שזהו כמו תנועת הרגל ויותר מזה היינו כגרזן ביד החוצב וכה"ג כנ"ל וזהו את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה א' ממש כמו שמשגיח בשמים כרצונו בבחי' התלבשות בהעלם כך משגיח בארץ סוף הכל בלי הפרש כלל וזהו אני מלא שנק' ג"כ בשם ממלא ואעפ"י שהארה זו היא באה בהתלבשו' בהעלם כמשל התלבשות המחשבה ברגל להניע כנ"ל מ"מ מאחר שבא בדרך פרט כמו בחי' ממלא בתוך כל גלוי אור וחיות של כל עולם כו' והיינו שא' דלית אחר פנוי מיני' מיני' מעצמות אור המקיף שנק' סובב וע"כ נק' אור מקיף המאיר בבחי' אור ושפע עכ"פ רק שבאה דרך העלם והתלבשות מפני שמאיר בכולם בהשוואה א' כו' וע"כ נק' בשם סובב להיותו מקיף וסובב כל בחי' הגלוי דאו"פ מראש לסוף וד"ל וזהו שארז"ל הוא מקומו ש"ע דעולם היינו גלוי אור אלקי בכל עולם בבחי' א"וכ כנ"ל ומקומו ש"ע הוא בחי' סובב שבו והוא מה שסובל את כל כו' והוא בתוך כל כו' ומ"מ אין העולם מקומו שהוא בבחי' מקיף נבדל וזהו ברוך המקום כו' וע"כ אנו אומרים הקדוש בשמים וארץ ונק' קדוש וברוך כידוע וכן בשמים ממעל ועל הארץ כו' ומתחת זרועות כו' וד"ל אך הנה מדרגה הב' הוא הנק' מקיף דיחידה ולמעלה נק' שמי השמים והוא בחי' טהירו עלאה שלמעלה מהיות בחי' מקיף כללי לאבי"ע בשוה וזהו כמו בחי' יחידה שבאדם שא"א לומר בה גם בחי' התלבשות בהעל' כרצון ומחשבה הנ"ל אלא היא בבחי' מקיף דמקיף שאינו מאיר בכלי הגוף כלל ושורה במקומו של אדם בד"א שלו ע"ג ראשו מלמעלה כמ"ש אך בצלם יתהלך איש והוא בחי' מ' דצלם