יג, ג

כידוע ולמעלה היינו אור עצמות א"ס שמרומם לבדו ומתנשא מימות עולם גם מהיו' מקור כללי וכמ"ש כי עמך מקור חיים כו' והיינו מבחי' קדוש' העצמו' שבאא"ס למעלה מעלה עד אין שעור וכו' שזהו בחי' ההתנשאו' שמצד העצמות שנבדל הרבה בערך מהתנשאות שנק' מקיף כללי כו' וזהו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ שהן ב' מדרגות שבאא"ס למעלה עד אין שיעור למטה עד אין תכלית ואמנם שניהם ענין א' הוא שהרי גם מה שאא"ס נמשך למטה מטה כו' יש בזה בי' עליות רבות עד אין שיעור למעלה מעלה כו' וכידוע בענין נ"א יובלות דהנה כתיב ויטע ה' אלקים גן בעדן ולשון ויטע היינו כמו פועל הנטיעה בפ"מ כאדם הנוטע אילן שהוא בחי' עשי' לבד וכן מ"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך שהוא זיו השכינה שבג"ע שנטע מקדם קדמונו ש"ע כו' וזהו פעלת לחוסים בך פעלת בחי' פעולה ועשי' גשמי' נחשבת לגבי עצמות המאציל ויש בזה בחי' כח עצמות אא"ס הבא בבחי' גלוי זיו העדן לכל הדורות בכלים מכלים שונים לאין שיעור למטה להיותו בבחי' א"ס להתפשטות לכך בעליות הנשמות בג"ע הרי הולך ועולה בעילוי אחר עילוי מעשי' ליצירה ומיצירה לבריאה ומבריאה לאצילות עד אין שיעור למעלה בעצמות ממש הרי גם לבחי' גלוי האור דא"ס אין לו שיעור לעליות כמו שאין שיעור למעלה בבחי' מקיף וסובב העצמי הנ"ל מפני שהארת הסובב הוא בממלא כמ"ש כי ה' הוא האלקי' כולא חד וכמ"כ ו' אלפי שנין דעכשיו באלף הז' שנק' שבת יעלה עשי' דעכשיו בבחי' יצירה ויצירה בבריאה וכך יהיה עד נ"א יובלות וזהו ואין דומה לך מושיענו לתחה"מ כו' ועכ"ז ב' המדרגות דירידו' ועליות הללו יגיעו לעצמות א"ס ממש רק ע"י תו"מ כמו שהן בעצמותו ממש שז"ש קדושתי בתו"מ שלו דוקא למעלה מקדושתכם וכמ"ש ושה"ש לא יכלכלוהו אבל בתו"מ שורה למטה כמו למעלה במוה"ע ממש מטעם שזהו פנימית עצמותו ממש וזהו המגביהי ביו"ד ח"ע תו"מ שלמעל' במוה"ע ומשפילי ביו"ד ח"ת בתו"מ שלמטה הכל א' ועי"ז משפיל להשגיח בשמים וארץ כו' וזהו קדוש ה' צבאות מלא כה"כ וזה נרא' כסותר זא"ז דאם קדוש ה' ומובדל איך מלא כה"כ אך הנה אמרו אין כבוד אלא תורה והכונה כך הוא דבחי' קדושת עצמות הויה הוא מלא כל הארץ היינו בתורה שנק' כבודו העצמי דוק' וידוע שכבוד גימ' ל"ב והן ל"ב נ"ח ח"ע שבתורה העצמית דאורייתא מח"ע שבעצמות ממש נפקא וכמ"ש בה ואהי' אצלו אמון כו' והיינו ענין ל"ב חוטין דציצית שבוקעי' ויוצאים מעצמות אור מקיף דטלית דהיינו לבושי' כתלג כו' כנ"ל בפי' עוטה אור כשלמה באורך וביאור ענין נתיבות חכמה זהו כמשל הנתיב ההולך מעיר לשדה ומדבר שהוא דרך דילוג הערך שיצאו אנשי העיר לשוטט בשדה ולבא לעיר אחרת חוץ למקומם שנק' ירידה להם לצאת החוצה וכך ענין השערות שבוקעים ויוצאים ממותרי המוחין שהוא ג"כ דילוג השפע ביציאה לחוץ ואמנם הנה בזה יש הוראה במה שיוצא לחוץ שזה בא מפנימית ועצמות המקור למוחי' שלא יכילוהו הכלי מוחין כלל ע"כ בוקעים ויוצאי' כמו חבי' המלא' שמצד המילוי בוקעי' המים בסדקין כו' וכמו חכם מופלא מצד רוב העומק יצא ממנו מותרי שפע הנק' נובלות כך התורה מצד שרשה בעצמות ממש שלא יכילנו כל כלי גם במקור האצילו' יוצא דרך נתיב ושביל לבד או כמו השערה שבוקע ויוצא כנ"ל והוא באמת בחי' פנימית ועצמות חכמתו ית' שלתבונתו אין מספר כלל וזהו נובלות חש"מ תורה כידוע וכן ענין הנתיבות דח"ע וזהו ענין פנימית ועצמות דח"ע העצמות ממש וזהו אין כבוד אלא תורה שע"ז א' מלא כה"כ כנ"ל וכמו במ"ת בי' הדברות כשאמר אנכי ולא יהי' לך וכו' שהן נמשכו מעצמות חכמתו ית' הפנימי' שלתבונתו אין כו' וע"ז נאמ' חכמת אדם תאיר פניו וכן באור פניך נתת לנו כו' והדברי' היו פשוטים