יד, א

שבפנימית ע"י כו' שמשם שרש המשכת אור אה"ר העליונה שבלי גבול כלל להיותה למעלה מן הטעם והשכל לגמרי כמו שאנו אומרים אהבה רבה אהבתנו וכתיב אהבת עולם אהבתיך כו' וא' בזוהר דאהבה זוטא דאה"ע אתדחיי' מקמיה אה"ר כו' וע"כ יש ביכולת אה"ר זו לעורר את האהבה בלב כנ"י למטה אע"פ שנסוג אחור לבבם כמו בהבלי טרדת הפרנסה וגם בהיותם בתוך טומאתם בעונותיהם יעוררם ברוח התעוררות תשובה פתאום בלתי הכנה כלל מקודם כידוע בענין ב"ק שמכרזת כו' שובו בנים שובבים ועי"ז מתעורר בכל א' וא' רוח התעוררות תשובה שלימה שיעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו בחרטה ועזיבה גמורה כו' כל זה הכח ועוז נמשך בנש"י בגופים מבחי' כח גדול של אה"ר דכה"ר העליון שביכולתו לעורר את האהבה והתשובה מצד עוצם תוקפה כמו אה"ר דאב לבנו יש בכח להמשיך לב בנו אליו וכח המושך הזה א"א לבא מבחי' אה"ע שנולד מן השכל רק מבחי' אה"ר דוקא ע"כ נק' אהרן כה"ג שושבינא דמט' כידוע בענין בהעלותך את הנרות כו' וד"ל וזהו שנאמר באהרן בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון פי' ורבים השיב מעון ע"י המשכת אה"ר הנ"ל שעי"ז דוקא נתעוררו רבים בתש"ע ותש"ת כנ"ל בשלום ובמישור הוא בחי' קו האמצעי שעולה עד פנימית הכתר שז"ש הלך אתי ממש כו' ואע"פ ששרש אהרן מקו הימין א' בשלום ובמישור דקו האמצעי הלך אתי והענין הוא כי בחי' המשכת אה"ר הנ"ל סיבתה באה רק מצד הר"ר לבלתי ידח ממנו נדח ומשם נמשך הב"ק לעורר נשמות הנדחים ושובבים בדרך לבם לומר שובו בנים כו' ובחי' ר"ר הוא בפנימית הכתר ששם גלוי עצמות אא"ס וז"ש הלך אתי ממש וכמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרי' שהוא מדת הרחמים שנק' בריח התיכון דקו האמצעי שעולה להבריח לקצה העליון והיינו ואביא אתכם אלי ממש כידוע שז"ש אל מול פני המנורה כו' ויעש כן אהרן בכל דור אל מול פני כו' העלה נש"י כו' וכן התעוררות רחמים שבאדם על נשמתו באה מלמעלה ז"ש בשלום ובמישור הלך להמשיך התעוררות תשובה ולהעלותם וזהו התכללות גבורות בחסדים לאכללא שמאלא בימינא שנק' שלום ומישור כמו מישרים אהבוך וכמ"ש במ"א שמדת הרחמים נק' נחלה בלי מצרים שמבריח מם הקצה העליון לקצה התחתון להאיר אור גם בחשך הגס ביותר כי נדחה מפני האור הגדול הזה שהוא מבחי' רב חסד העליון כל הקליפות וחיצונים וכמ"ש ורבים השיב מעון כו' והיינו ענין נו"ן פשוטה דאהרן שנמשך עד למט' מטה ביותר גם נשמו' שנפלו בשאול תחתית בטומאת העונות יעוררם לשוב ולעלות למעלה משום דמדת ר"ר העליונים שבפנימית הכתר שנק' קצה העליון מבריח לקצה התחתון להאיר גם בחשך הגס ביותר דקמיה כחשיכה כאורה כו' וגם חשך כו' מצד תוקף אור המקיף דרב חסד כו' (ובזה יובן מאמר הזהר ע"פ תמים תהיה ת"ם י"ם כו' דכתיב מעוז לתם דרך יהוה וכתיב הולך בתום ילך בטח כמ"ש במ"א שתום בחולם ע"ג האות זהו בחי' פנימית הכתר והוא התמימות שברצון של מעלה מהתחלקות קוין עדיין כי בטעם לרצון (אפי' טעם כמוס שנק' ח"ס) ודאי יש נטי' לרצון בדבר והיפוכו אבל התמימות הפשוטה שברצון הוא בחי' נקודת הרצון הפשוט כמו שהוא בפנימית ועצמות ממש שאין בו שינוי וחילוף לעולם וזהו למעלה הרבה גם מתמימות שבחו"ב ומדות כידוע וד"ל וזהו הולך בתום בחולם בנקודת רצון הפשוט ילך בטח ושאנן מקטרוגי החיצונים כי אין לחצוני' שרש יניקה שם להיותו למעלה מהתחלקו' קוין ימין ושמאל כו' כי למעלה היינו בחי' מקור המקיפים דבחי' רב חסד הנ"ל שממנו בורחים החצונים כנ"ל ע"כ ילך בטח כו' וזהו מכף רגל עד ראש אין בו מתום הזה שאם היה בחי' תמימות הרצון בראש בתשוב' ע"י המשכת ר"ר עליו כנ"ל שזהו ענין ורבים השיב מעון לפי שבשלום ומישור הלך אתי שהוא ג"כ ענין התמימות שברצון