יד, ב

שנק' הוך בתום שזהו פנימי' הכתר וד"ל וזהו מעוז לתם דרך יהוה לפי שתמימות שבמדות וחו"ב נק' ח"ס י"ס דיס ומי הוא חו"ב והן מקבלי' מתום שבפנימי' הכתר הנ"ל והיינו מעוז לת"ם י"ס שנק' תמים הוא מבחי' מקיף דתום בחו"ב הנ"ל והוא בחי' דרך יהוה שנמשך בשמן הטוב ע"ג הראש דכה"ג בי"ג מדה"ר כנ"ל היינו שמדרך יהוה זה נמשך מעוז גם לתמימות שבמדות וחו"ב שימצא גם בהם שלימות התמימות שברצון הנק' תו"ם וזה לא ימנע טוב להולכים בתמים דוקא וד"ל ועוד יתפרש דרך ה' כפשוטו שהן דרך התו"מ שהוא דוקא בקו האמצעי כידוע וע"כ נק' מעוז לחם בבחי' תום דוקא וזהו ג"כ הולך בתום כו' וד"ל

ומעתה יובן שרש ענין מחלוקת קרח על אהרן כה"ג להיות שמבואר למעלה בבחי' שער רישי' כו' שזהו כמו ל"ב חוטין דמקיף למקיף דטלית ממש והוא שרש ומקור כל המשכת הקדושה עליונה והוא שנמשח כה"ג בשמן משחת קדש על ראשו כמ"ש כשמן הטוב על הראש כו' שהוא כללות מקור הקדושה שברמ"ח שהן ה"ח עליונים ששרשם מבחי' רב חסד דבחי' כה"ג והיינו בחי' חוטי הלבן שבציצית דוקא ששרשם בשער רישיה כעמר נקא כו' ואור קדוש' זאת דבחי' החסדי' עליונים בכחמה לירד ולימשך מגבוה לנמוך עד למט' מטה להאיר גם החשך לאכללא שמאלא בימינא כנ"ל בענין בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון ובזה נתקנא קרח ביותר מפני ששרש קרח הי' קו השמאל בחי' הגבורות ורצה שיהי' בחי' הגבורות נבדל ונפרד מן החסד ולא שיוכלל הגבורה בחסד ולכך נתקנא בזקן אהרן דוקא ששם נמשך מתוקף אור החסד כי רב הוא מאד וכמ"ש יורד על הזקן כו' ששרשו משער ראשה כעמר נקא וע"כ שאל ממשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית כי רצה שיהי' הכל מבחי' הגבורות דתכלת שנק' כורסייא דדינא שמזה יאיר אור תקיף ונורא מאד מבחי' היראה ופחד אלקות דעמ"ש דתכלת אשא תכלא דאכיל ושצי כו' כנ"ל שמפני עוצם היראה ופחד אלקים יברחו החצונים כמ"ש כהמס דונג מפני אש כו' ולא יצטרכו לחוטי לבן בציצית להאיר את החשך אחר שהטלית כולה תכלת כו' וד"ל ולהבין זה יש להקדים בתוס' ביאור בענין חוטי התכלת שבציצית שנק' כורסייא דדינא והוא שרש לשס"ה ל"ת לבער הרע בשרשו באשא תכלא כו' דהנה באמת הרי אמרו דאין רע יורד מלמעלה דהיינו למעלה מעה"ד טו"ר שהוא באצילות שאין שם אפי' שרש ומקור לרע כמ"ש לא יגורך רע לא יגור במגורו כו' ואשא תכלא שהוא התכלת שהוא המל' שנק' כורסייא דדינא שם אד' לא שייך לומר דאכיל ושצי לרע ולמה צריכים לתכלת לבער הרע אך הנה יש להקדים תחלה דאת זלע"ז עשה כו' כמו שבחי' שערות דקדושה שזהו בחי' דילוג אור השפע דקדושה האלקית ממקור הקדושה מאד הגבה למעלה שבוקע ויוצא לחוץ להאיר עד למטה מטה ביותר והוא הנק' עומק טוב שאין בערך המקבל לקבל בדרך השתלשלות דאו"כ כנ"ל בענין שער ראשה כו' והן חוטי לבן שבציצית שהן שרש הקדושה של רמ"ח מ"ע כו' כך את זה לעומת זה ממש יש בסט"א עומק רע שהן באין ממקור ועומק הנעלם של כל רע הבא בגלוי או"כ והוא בא ג"כ שלא בדרך השתלשלות עו"ע או"כ כו' הנק' דילוג השפע משערי טומאה כתר דקליפה שהוא נמשך ג"כ ע"י בחי' שערות דוקא וכמו ועשו איש שעיר כו' ונק' שעירים כידוע וע"כ אמר דשער באשה ערוה כו' היפך גמור משער דקדושה שהוא המשכת הקדושה בדרך דלוג גדול ובאת זלע"ז השערות דילוג השפע מעומק רע (וכמ"ש ידעת את העם כי ברע הוא) וכמ"ש במ"א בענין וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה כו' שזהו בחי' מותרי השפע הנמשך לחצונים מבחי' שערות דנוק' וצפרנים כמ"ש בזהר בשערהא