שער הציצית

א, א

(א) להבין שרש ענין הטלית וחוטי הציצית. הנה כתיב ועשו להם ציצית כו' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כו' ולא תתורו כו' למען תזכרו ועשיתם כו' ויש כאן ב' זכירות א' בראיה וראיתם וזכרתם כו' והב' למען תזכרו ועשיתם כו' ויש לדקדק למה כפל הדברים ועוד למה בזכירה ראשונה אמר ב' דברים א' בועשה טוב תזכרו את כל מצות ה' וגם לא תתורו אחרי לבבכם בחי' סו"מ והכל ע"י הציצית ובזכירה שניה לא א' רק למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו' ולא הזכיר בחי' סו"מ אלא הוסיף עוד לומר והייתם קדושים כו' קדושה זו מה ענינה למצות ציצית דוקא שלא א' כן במצות תפילין ות"ת וכה"ג ועוד יש להבין מה שבזכירה ראשונה א' את כל מצות ה' ובזכירה שניה א' את כל מצותי ולא א' מצות ה' ועוד יש להבין בעיקר ענין מצות שנתן בה טעם ע"י הראי' דוקא וראיתם אותו עי"ז יזכרו על כל המצות לעשותם מה ענין ראיה זו על ציצית דוקא לזכור על ידה לכל המצות יותר מכל המצות זולתה כתפילין ומזוזה וכה"ג (והגם שציצית גי' תרי"ג (ציצית גי' ת"ר עם ה' קשרים וח' חוטין) למה במצות ציצית דוקא ולא במצוה אחרת זולת') אך הנה כתי' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו כו' ויש להבין דלפ"ז יפול לשון צלם אדם למעלה מאחר שהאדם התחתון נברא בצלמו כדמותו כו' וזה א"א לומר כלל דודאי אין לו גוף ולא דמות הגוף כו' וכמ"ש כי לא אדם הוא ומ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם כמראה אדם ולא אדם כו' ועוד דודאי האדם הנברא מאין ליש בבחי' גבול אין לו דמיון וערך כלל לגבי אלקים חיים הבוראו שהוא בלתי בע"ג ותכלית כידוע ואיך יאמר בצלמו כדמותו כו' וגם זה עצמו יש להבין דאיך אפשר שיתהוו' בע"ג מבלתי בע"ג שאין ערך ביניהם כלל ומזה הטעם יקשה דגם אם נתהווה בע"ג מבלתי בע"ג עכ"פ איך יקרא בצלמו כדמותו וגם לפי הידוע שיש בזה ב' תירוצים א' ענין הצמצום בעצמות אא"ס שאז אין האור והשפע נמשך ממהותו ועצמותו רק מבחי' אותיות כמו אותיות המחשבה שנברא בהן העוה"ב וכמו הנק' עלמין סתימין כידוע ואותיות הדבור שנברא מהן עלמא דאתגליא והמח' נק' סובב בכלל שצופה ומביט כו' והדבור נק' ממלא כידוע ולהיותו מושלל מכל בחי' יש ודבר מה במציאות לא יתכן בעצמו לומר מתואר אדם כלל גם לא ענין אותיות מח' ודבור רק ע"י בחי' הצמצום בעצמו שנתצמצם להיות נמשך בבחי' אותיות מו"ד וכה"ג נתצמצם במדות חג"ת כו' וחו"ב ורצון כו' וכמ"ש יהי רצון מלפניך כידוע והב' ענין הפרסא שהוא מסך מבדיל עד שהאור הנמשך לעולמות נק' הארה דהארה לבד כו' כידוע והכל ענין א' אך עכ"ז יקשה איך יאמר בצלמינו כו' שהרי נאמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' וכתיב אל מי תדמיוני כו' דודאי אין ערך ודמיון כלל למח' שלנו עם מחשבתו י"ת ועל כל כה"ג א' כי לא אדם הוא כו' ועוד כי אור א"ס עצמו פשוט בתכלית ולית מח' תפיסא ביה אפי' מח' הקדומה שבעצמות כו' שצופה ומביט כו' ואיך יקרא אדם התחתון בצלמו כדמותו כו'. והנה התירוץ האמיתי הוא דמ"ש נעשה אדם בצלמינו לא קאי על נפש האדם בע"ג כו' אלא על אור נשמתו כאשר שכלו ומדותיו יהיו בצלם אדם העליון ע"י תו"מ דוקא כמו ע"י רמ"ח מ"ע שנק' רמ"ח אברין דמלכא כו' וע"י ג' לבושים מד"ומ הכל ידמה לצלמינו למדו"מ העליו' להיות בבחי' צלם אלקים וכמארז"ל אתם קרויים אדם כו' דפי' אדם אדמה לעליון כו' כידוע ואע"פ שמדות עליונות דאדם דאצילות ומחשבתו כו' וחכמתו ורצונו מאד נבדל בערך כנ"ל