ב, ג

שאמרו התכלת אינו מעכב את הלבן כו' מ"מ מצוה א' הן כדאי' ברמב"ם וכמשי"ת לקמן בסי' ט"ו) ויש להבין מהו ענין חוטי התכלת וחוטי הלבן שבציצית דהנה ענין כללות חוטי הציצית שהן המשכות מצומצמות מבחי' מקיף העליון מבואר למעלה ומהו ענין התכלת אך הנה אמר בזהר דבחי' המל' נק' תכלת מלשון אשא תכלא דאכיל ושצי (והוא בחי' אור המקיף שהחיצונים בורחים ממנו לפי שלא יכולים להסתכל בו והוא המסמא עיני חיצונים וראי' לדבר ממי שהי' זהיר בציצית שטפחו לו ציצי' על פניו לבלתי יחטא שהמקיף הזה דוחה ומבער כל רע מפניו כמו כהמס דונג כו' כן יאבדו כו' והיינו אשא תכלא אש שחורה דאכיל ושצי לחיצונים כו') דהנה ארז"ל תכלת דומה לים וים דומה לרקיע כו' דהיינו בחי' המל' כשהוא בהתנשאות בבחי' אימת מלך כמו שום תשים עליך מלך בקבלת עמ"ש ביראה ופחד אלקים שאז מתבער הרע ואתכפי' סט"א כו' וכמו כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא דאכיל ושצי כו' בבחי' גבורות עליונות לבער הרע ולכלותו לגמרי ולכך א' ןראיתם אותו שע"י ראי' דתכלת דוקא יזכרו על מצות ה' שהוא הנק' מצות המלך בקבלת עמ"ש באימה ופחד כו' ואז ולא תתורו כו' שיבוער הרע ממילא (וכמ"ש במ"א בענין והר סיני עשן לברר לעה"ד טו"ר כו' מפני שירד ה' עליו באש של מעלה והוא אש שחורה כו' דאכיל ושצי כו') וכמו שידוע בענין נר ה' נשמת אדם שיש באור הנר ב' נהורין מהורא אוכמא סמוך לפתילה נק' אש שחורה לפי שמכלה הפתילה ונשתנה למראה זאת מצד כליון דבר שנשרף ונק' אור השורף ומכלה (וכמו הוציאוה בגלות' ותשרף בשלהובי טיהרא שהוא ברשפי אש שלהבת התשוקה לצאת מהיפוכו כנר ה' נשמת אדם שבגופו שגובר לעלות ולהדבק לה' אחד וכמו צמאה נפשי בארץ ציה כו' כנ"ל ובזה מכלה ומבע' הרע דנגה כו' מכל וכל עד שנופל הפסולת ונפרד כי בתערובו' טו"ר האש מברר ומצרף כמצרף לזהב ע"י האש שנפרד ע"י האש דוקא כל פסולת גם דק שבדקות כו' וזהו אשא תכלא דאכיל ושצי לברר התערובות עד קצה האחרון) והאור הב' נק' נהורא חוורא שהוא אור המאיר ואינו שורף ומכלה כלל וכמו לבת אש דסנה שהי' אור דתורה שלמעלה מהתלבשות בעה"ד טו"ר לברר ע"כ הסנה לא אוכל וכמ"ש במ"א וזהו ג"כ ענין אש שחורה ע"ג אש לבנה דתורה דהנה אור דתור' ג"כ כלול מב' אורות אור העליון שז"ש עוטה אור כשלמ' והן חוטין הלבני' דציצית מבחי' אורו' החסדים הטובים דלובן העליון שהוא פנימית חכמה שהוא פנימי' העונג העליון שנא' בו בבחי' ע"י לבושיה כתלג חיוור שהוא טלית לבן מצמר נקי כו' ול"ב חוטין דד' כנפות הן ל"ב נ"ח שנמשך במל' בבחי' המקיפים כנ"ל וזהו הכל מבחי' עצמות אור האצילות שלפני ירידת האור בעה"ד טו"ר כו' שאין שם גם מקור לרע דנוגה דבי"ע כמאמר אין רע יורד מלמעלה כלל כו' כי לא יגורך רע (ונק' קדוש בעצם כמו הקדוש מבטן שלא ידע מן הרע לעולם וזהו למען תזכרו הב' שאמ' והייתם קדושי' דוקא שהוא בבחי' חוטי לבן דציצית כמשי"ת בסמוך אבל כאן בזכירה הא' שמדבר בתכלת דאכיל ושצי הוא בבחי' טהרה שטהרה זאת מן הטומאה היא לטהר את הטמא והוא לבררו ולזכך להוציא ולהבדיל כל פסולת וסיג וזהו לגרש ולבער הרע בתכלית וכנ"ל וזהו ע"י אש שחורה דוקא וזהו אש שחורה דאור תורה שע"ג אש לבנה שבא בהתלבשות בעה"ד טו"ר להבדיל בין טמא לטהור כו' וזהו נוטה שמים כיריעה דקאי על אור תורה דסמוך לי' עוטה אור כשלמה שהוא אש לבנה נהורא חיורא אור המאיר בבחי' פנימית חכמה ונמשך בבחי' מקיפים בל"ב חוטין שבטלית שנק' שלמה ואמנם אח"כ נטה שמים באור זה עצמו שהיא אש שחורה דתורה דתכלת דומה לרקיע כו' דשמים אש ומים כמ"ש מימינו אש דת כו' שהיא לברר ברורים דעה"ד כו' וזהו והר סיני עשן כו' כידוע וטהרה מביאה לידי קדושה כמ"ש במ"א באריכות ע"כ א' וראית' אותו דתכלת קודם