ג, א

יודע מן הרע כלל איך יבררנו [והוא בחי' שם ב"ן הוא בחי' המל' שיורד' לברר בהיכלו' דנוגה כנ"ל] וע"ז נא' כיתרון האור מתוך החושך כו' כנ"ל במשל במי שיודע מטו"ר (וכמו והייתם כאלקי' יודע טו"ר כו' המבואר במ"א באריכות) אבל בחי' חוטי לבן שהם בבחי' אור העליון דאצי' (הנק' עה"ח שלמעל' מעה"ד טו"ר כו') לא ירד לברר לעה"ד כו' שאין המהות של הרע ידוע שם כלל (ומ"ש תנו עוז לאלקי' שבחי' מ"ה דדכורא נותן כח ועוז לב"ן לברר כי כח הדכר לברר כי האיש דרכו כו' היינו מצד החכמה דבחכמה אתברירו וגם זה בח"ע שירד לת"ת ירידה גדולה היא כענין מי שתורתו אומנתו כו' כמ"ש במ"א בענין חכמות בחוץ תרונה כו') וכן להיפוך אין החבוש מתיר א"ע כמו מי שלא ראה אור מימיו איך יבחין בין אור לחושך כו' וכמו בנר ה' נשמת אדם אם לא האיר בנפשו אור האלקי ודאי שם חושך לאור ולא ידע כי בחושך היא כי דוקא מי שראה אור האלקי יכיר וידע גרעון החשך המסתיר וירגיז על הרע לבערו מכל וכל כנ"ל וד"ל וזהו וראיתם אותו בראיה דתכלת דוקא יזכור על מצות ה' שהוא יתרון האור האלקי בשם הויה יו"ד צמצום ה"א התפשטות כו' ונק' מצות המלך כנ"ל הבאה מלמעלה להאיר אור אלקי על נה"א כשיצאה ולכלות הרע שבנה"ב כענין אשא אוכמא הנ"ל והוא ענין קמ"ש באימה הנ"ל ולפי שזהו האש ואור השורף ומכלה דוקא כנ"ל ע"כ א' וזכרתם כו' ולא תתורו שהוא למאוס ברע ההיפוך מן הטוב כמו מצרף לזהב ע"י האש כנ"ל שכל שיגבר הלהב יותר יוכר הפסולת ויצא לחוץ כך אחר שיזכור על מצות ה' באור איך שיתרונו מתוך החושך אז ממילא הבחנה זו עצמה להכיר איך גרעון החושך והרע ולא יטעה א"ע כלל דהיינו שיכיר ויבחין גם בדק שבדקות הרע שבנפשו וימאוס בו ויקוץ ובלעדי אור אשא אוכמא הנ"ל לא היה מכיר ויודע שהוא בחושך ורע כלל כמו מי שלא ראה אור מימיו שא"י שהוא בחושך כלל כנ"ל וכנרא' בחוש שכל מישלא טעם טעם אור האלקי לא ירגיש בכל רע וחושך והסתר אלקות שבנפשו וכל שיכיר את בוראו יותר והוא מה שיזכור על מצות ה' בקבלת עמ"ש יגע ללבו יותר כל חלקי הרע והחושך וידע היטב כי ברע הוא וירגיש גם בכל חלקי דקות שבדקות ג"כ כמשל המצרף הנ"ל וד"ל וזהו ולא תתורו אחרי לבבכם פי' אחר שיזכור על מצות הוי' שהוא מצות המלך מצד ראיי' התכלת מטעם הנ"ל אז ולא תתורו כו' דהיינו שלא ירצה לקבל שום תענוג זולת עונג מאור האלקי והוא שימאס בכל תענוגי עוה"ז רק לה' לבד ישים נפשו ולבו להתענג על ה' לבדו ואין זר אתו וה"ז כמשל האשה שכורתת ברית לבעלה שאינה נזקקת לזר רק תשוקתה לאישה לבד ולהיפך מזה הזונה שזנתה לבקש קבלת שפע ותענוג מזר זולת בעלה שכל מקבל עונג מזולתו נק' נוק' שהמשפיע עונג נק' דכר וכל רצונות ותענוגים אשר לא לה' המה שנעשים בנ"א בחי' מקבל לקבל שפע התענוג מדברים זרים זולת אור אלקי נק' זונים כמ"ש בעלונו אדונים זולתיך פי' אדונים בחי' משפיעים והן הנקרא כתרין דמסאבותא שבעלונו כו' כידוע דרוח אייתי רוח כו' וכאשר האדם נמשך ברוחו אחר הרע מושך עליו רוח ומקור הרע לטמאו הרבה כמא' הבא לטמא פותחין לו כו' אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה שכמו שכאשר מקדש עצמו מקדשין אותו הרבה דבא לטהר מסייעין אותו כו' וזהו אשר אתם זונים אחריהם להיות זונה בחי' נוק' בהעלאה להמשיך המשכת הרע שהוא המקור לכל מיני שפע רע כמו שר של זנות שהוא מקור לכל תאות זנות להשפיע הרהורי זנות בכמה מיני אופנים ואין מטמאין בהרהורי זנות רק למי שהולך אחר לבבו ועיניו בזנות דרוח אייתי רוח כו' ולכך הרהורי עבירה קשין מעבירה לפי שממשיך מקור הרע שבעבירה זו כמ"ש במ"א לכך עיקר האזהרה שלא לתור אחרי לבבו להתמשך אחר הרע ולא להיות זונה כו' שאז לא יומשך ממקור הרע וראיה לדבר שלהיפך הבא לטהר לבו וימאוס בהתמשכות זאת לא ידבק הרע אחריו אדרבה בורח ממנו לפי שמזהירים על