ג, ג

שנק' ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים ומה שיש בו מבחי' העצמו' נקרא אין שהוא בבחינת אין והעל' בלתי נתפס כלל בנאצלים נקרא מופלא וסדכ"ס כידוע בענין והחכמה מאין תמצא כו' ומה שהכתר נקרא ראש ומקור לנאצלים נק' אני היפך אותיות אין והוא בחי' גלוי אור כמו שאו' אדם אני כמו שהוא בהתגלותו לכל וכמ"ש אני ראשון כו' שזהו בחי' כתר דאצי' כידוע ובחי' אין ואני שניהם בבחי' הכתר אלא שאין הוא בפנימי' הכתר ונק' כתר שבכתר שנחשב מבחי' אחרונה שבעצמו' כו' ואני חכמ' שבכתר או כתר דחכמ' וכידוע שזהו ענין פלא ואלף פלא ומופלא ונעלם ואלף אולפנא לימוד שבא מההעלם לגלוי דוקא כמו אני שהוא היפוך אין ושרש ביאור הדברים ידוע דאין ואני הנ"ל הרי הן כמו בחי' ב' מקיפים דחי' יחידה שבאדם כידוע דנר"נ הן אורו' בכלים מוחא לבא וכבדא נשמ' במוח ורוח בלב ונפש בדם כו' וחי' יחידה הן בלתי מוגבלים בכלים והוא הרצון והתענוג וכלול מב' מדריגו' חי' ויחידה ומקיף דחי' הוא הבא בגלוי מן ההעלם ומקיף דיחידה בלתי בא בגלוי מן ההעלם (והוא מ"ם דצלם כו') וביאור זה ידוע באדם התחתון דנר"נ שבו הן בבחי' חומר וצורה דהמוח חומר מוכן לקבל צורת אור השכל כחומר העין לראי' שבקלקול או תיקון החומר דמוח כך הוא קלקול או תיקון האור דשכל כמו בשינוי בקטנות וגדלות ובין חכם לשוטה וכה"ג וכן המדות בלב לפי החומר דחו"ג שבלב אם הלב רך או קשה או ממוצע כך יהי' מזג האורות שהן המדות חו"ג כו' והוא רוח החיים שבלב כידוע וכך הוא בדם הוא הנפש באברי התנועה וההרגש ממוזג לפי החומר כו' אמנם הנה בחי' חי' יחידה אין להם בחי' כלים להגביל אורם כלל כי לא ימצא בגוף בחי' חומר מוכן לקבל הצורה דאור הרצון כמו שיש מוח לשכל וכה"ג שהרי אנו רואין שהרצון והעונג בכל מקו' שהם המה בלתי מוגבלים בכלי כלל כמו הרצון להשכיל לזכות ודאי רצון זה מלובש במוח החכמה ולפעמים ירצה להפוך הזכות לחוב ויטה שכל לחוב הלא הכל רצון א' בלתי שינוי אור במהות משא"כ השכל לזכות הרי טבעו היפך השכל לחוב כו' שהוא טבע חו"ג שבמוח לפי מזג הכלי כמו שכל מטה כלפי חסד כטבע חכמים להטיב או להרע כו' וכן הרצון להטיב לאוהב ולהיפוך הרצון להרע לאויב הכל במהות רצון א' רק זה לטוב וזה לרע דכמו שחפץ לעשות טוב לאוהב כך ממש חפץ לעשות רע לאויב ויותר ראיה לזה ממה שאין הפרש בין רצון להטיב במה שמטה השכל לזכות ולטוב למה שיעשה טוב לרעהו בפו"מ באבריו שנשמעות לרצונו לעשות בהילוך או בעסק ידיו ולהיפוך לאויב לפעול רע ברצון בפו"מ כי הרצון להטות השכל והרצון לפשוט הרגל והיד הכל א' ואם תלוי באופן מזג הכלי ודאי כלי המוח דק הרבה מכלי הרגלח והיה ראוי שיהיה הרצון שבשכל דק מן הרצון בהילוך הרגל ובאמת הכל א' אלא מזה ראיה שאין כלי לרצון כלל אלא שורה בכל האברים גדול וקטן מעלה ומטה וב' הפכים הכל בשוה כי לא נתפס בהם בבחי' צורה בחומר הנק' א"וכ רק בהלבשה ובהעלם כו' כמ"ש במ"א באריכות וכמ"כ אין לתענוג שברצון כלי ושוה התלבשותו בכל כמו העונג בשכל והעונג במאכל וטיול הכל א' רק שבשכל מלובש באופן התענוג שבשכל ובטיול ומאכל וכבוד וממון באופנים שלהם אבל אין שינוי במהותו כלל (שהרי המתענג בכמה דברי' רוחניי' ככבוד ושכל וממון ישמן ויבעט כמו המתענג ממאכלים ומעדנים כו' אע"פ שזה עונג רוחני וזה עונג גשמי ולעונג גשמי יש כלי וחומר שהוא הגוף משא"כ לרצון כי התענוג שבנפש אינו מוגבל בחומר מוגבל רק לפי הכלי כך יתפשט אם ברוחני העונג רוחני בגדול' וחכמ' או בעושר או בניצוח והתפארות כו' והיינו כמבואר במ"א בענין הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאי' את האדם מן העולם להיותם בבחי' מקיפי' קנא' בעצמות ותאוה בתענוג ברוחניות המורכב בדם שבבשר ורוח הגסות) והנה יש בזה ב' מדריגות א' מקיף דחי' דגם שבלתי מוגבל בכלן אבל בא מן ההעלם לגלוי והוא הרצון ועונג הבאי' במורגש מהעלמ' בעצמות הנפש כנראה