ו, א

ונעלם מכל רעיון כו' הנה פי' הב' באני להיפך שהוא לשון נסתר בעצם כאדם שאומר אני מי שאני כמו מי שאנכי דלא אשתמודע כלל דאני לשון גילוי הוא במדבר לזולתו לומר לו אני מצוה אותך וכה"ג שזהו בבחי' המל' שנק' אני כמו אני מדבר בצדקה כו' ואני דכתר עליון להיפך הוא שהוא מדבר בדרך נסתר לעצמו אני מי שאני כו' וכתיב ראו כי אני אני הוא משום דנעוץ תחלתן בסופן וכתר שהוא הרצון הנעלם בא לגלוי בדבור וזהו אני ראשון בחכמה בראש ואני אחרון בחכמה בדבור כו' בהשווא' א' ממש משום דלית מאן דתפי' בי' כו' ע"כ ראשון דחכמה עלאה ואחרון דח"ת שוין וכמו את השמים כו' אני מלא בהשוואה א' משום שנסתר מהכל בשוה ע"כ התלבשותו בהעלם בכולם בשוה כידוע וד"ל וזהו אני ה' פי' אני הנסתר הוא שנתצמצם בשם ה' בחכמה יו"ד עד ה"א אחרונה בחי' מל' בשוה מראש לסוף כי הוא למעלה משם הוי"ה כנ"ל וכמ"ש היש הוי"ה בקרבינו אם אין דכתר עליון שהוא אני רק שמתצמצם מאין להיות אני הוי"ה בבחי' או"כ דאו"א וזו"נ כנ"ל וזהו אני הוא אשר נקראתי בשם הוי"ה להיוטת בבחי' המשכות או"כ כו' ואין זה בא רק ע"י סיבת מעשה המצות למעלה דוק' והוא במה שהקדי' בתחלה ועשיתם את כל מצותי דוקא שהוא תוס' אור מעצמות המאציל ע"י אין דכתר הממוצע להיות אני הוי"ה בתוס' אורות בכלים כו' וד"ל:

(ט) והנה אחר כל הנ"ל יתפרשו סדר והמשך הפסוקי' דפ' זאת והוא במ"ש וראיתם אותו דהיינו ראיית התכלת שהוא בחי' שם ב"ן המברר ברורים דנגה דאכיל ושצי מצד גלוי אלקות דמלכות שמים בבחי' מצות מהלך שום תשים עליך מלך כו' שנק' יראה תתאה בטול היש כו' אז וזכרתם את כל מצות הוי' שהוא מצות עליונות שבבחי' או"כ דז"א דאציל' שנק' רמ"ח אברי' דמלכא ובמצות המלך בעלמא דאגליא כנ"ל והיינו ג"כ כענין תכלת ע"ג הלבך דציצית שזהו אש שחורה ע"ג אש לבנה דכתיב בתורה מימינו אש דת כו' ואח"כ זכירה שני' למעלה יותר והוא בבחי' עצמות אור המאציל להמשיך אור חדש תמיד בנאצלים שז"ש כל מצותי כלומר התחברות אור עצמותו בנאצלים שאין זה אלא ע"י שמחה וטוב לבב דוקא והיינו אחר ראי' דתכלת דוקא אז יבא לזכירה שני' זאת משום דנעוץ סופן בתחלתן כו' כנ"ל ע"כ אחר שביער וכילה את הרע דאתם זונים כו' ע"י התכלת בבחי' בטול דיראה תתאה כנ"ל וכמ"ש וראיתם וזכרת' כו' ולא תתורו כו' מצד עוצם היראה ופחד אלקים בבחי' היש לגמרי דודאי את זלע"ז כו' ולפ"ע התגברות אור דקדושה האלקית בבחי' בטול ושקיעה בלב כו' כך לפ"ע ידחה יניקות החיצונים ויגרשו מן הלב וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם אע"פ שכבר נמשכו אחריהם כו' משום דכהמס דונג כו' דזהו כל עיקר ענין התכלת דמבער הרע כנ"ל ואז דוקא יגיע לבחי' שמחה וטוב לבב בזכירה שני' שזהו כל עיקר ענין חוטי הלבן שבציצית רק להוסיף ולהרבות אור חדש מעצמות אור העליון שבעצמות המאציל באצילות עצמו שאין שם ברורי' דעה"ד לבער ולברר הרע כו' רק חדות ה' במקומו בשמח' ושעשועי אור העצמות והן בחי' הארת פנים כנ"ל והן ג' מדרגות חג"ת פני אריה פני שור כו' והגם שלמעלה מעל' לפני האצילות אין שם בחי' מרכבה דפני ארי' כו' רק הענין הוא בדומה לזה בבחי' וענין התכללות דג' גוונין כו' שזהו עד רום המעלות כידוע. דגם בבחי' ע"י וא"א שנק' אדם דיצי' נק' מרכבה לבד לגבי מל' דא"ס שבא"ק וכה"ג שנק' אדם שרוכב על הכסא וכמו וע"י יתיב וכרסוון כו' יש בחי' מרכבה לו ועליו נאמ' לבושי' כתלג חיוור כו' שהן חוטי הלבן כו' כנ"ל כך הוא עד