ו, ג

הדבור דמל' וכמו שמתחדש בכל יום מע"ב לאין שיעור וא"כ אנו רואים דגם בשעורי' וגבולים דמל' שנק' חשבון כמ"ש עיניך ברכות בחשבון לפי שהצרופי' במספר יבאו להתהוות הבע"ג מאין ליש כידוע יש בזה עצמו מכח פנימית דאור א"ס שבלתי גבול כו' וא"כ למה א' דנובלות בש"מ שכינה אם שרש המל' מחיצוניות בינה (עד"מ צרופי הדבור שבאין במספר כמספר אותיות המח' המגבילים ההשגה דבינה שנק' חיצוניות ונובלות בש"מ כו') אלא ודאי נשבח קאמר דנובלות זו יש בזה מכח הפנימית יותר וכידוע הכלל דמה שבא למטה מטה ביותר מזה מוכח ששרשו הגבה למעלה יותר וכך הוא ענין נובלות חש"מ תורה לשבח קאמר דבנובלו' שהוא בחי' חיצוניות אור אבא שבאה למטה בשעורים וגבולין במצות כנ"ל בענין דקדוקי סופרים כמו ח' חוטין בציצית ולא יותר וכה"ג בתפילין ד' בתים וכו' זהו מורה על היות שרש אור דתורה מבחי' פנימית אור א"ס שבח"ע ביותר וז"ש הנסתרות לה' אלקינו בחי' פנימיו' התורה שארוכה מארץ מדה כנ"ל והנגלות לנו חיצוניות התורה שבאה אלינו בגבולין ושעורין כו' אין הכונ' בזה שיש הבדל ביניהן במעל' רק אדרב' שקולין כא' במדרג' א' ממש כמ"ש דאוריית' סתים וגליא לפי שבחי' פנימית דא"אס שבפנימית ח"ע הוא שבא בהתלבשות בחיצוניות ונובלות חש"מ זו תורה הנגלית לנו ולבנינו וזהו פי' הפשוט דהנסתרו' עצמן של ה' אלקינו ששם התורה בלי מדה כנ"ל הן הנגלות לנו בשיעורים וגבולין והכל א' ולא ב' תורות הן ואין ביניהן חילוק כלל וכלל וד"ל ושרש הדברים ידוע דבחי' פנימית אבא הוא בחי' פנימי' ע"י לעול' כמ"ש בע"ח והיינו הנסתרו' לה' כו' בחי' סתים שבתור' שארוכ' מארץ מדה כנ"ל בבחי' פנימית אא"ס ממש משום דבבחי' פנימית יסוד אבא שם מאיר אור פנימית יסוד ע"י שבו גלוי אור פנימית דעצמות אא"ס מסתיים שם והוא בחי' אחרונה שבעצמות כו' שלמעלה מבחי' כלים מגבילים האור כו' ומה שהתורה נתנה לנו בגבולין ושיעורין כו' זהו מבחי' חיצוניות יסוד אבא שבו חיצוניות יסוד דע"י כו' שבא במדידות אור ושפע כמ"ש מי מדד בשעלו כו' במאמר קו המדה כך וכך יוכשר ולא כך וכך הוא מבחי' גבורה דע"י שבחיצוניות יסוד להשפיע בשיעור כו' אבל בפנימיו' יסוד ע"י ויסוד אבא לא נמדד לשיעורין וגבולין כו' ומה שיבא האור בכלי בהגבלה היינו בזו"נ ששם נק' מצות הוי"ה כנ"ל וזהו מ"ש הנגלות לנו ולבנינו לנו או"א ולבנינו זו"נ שהן נר"נ ומוחין דאו"א בחיצוניות השפע שנק' נובלות חש"מ ונובלות בש"מ (רק שנובלות חש"מ תורה בבחי' ז"א ונובלות בש"מ שכינה בחי' מל' נוק' דז"א) ושרש א' לפנימית וחיצוניות הגם שזה בלי שיעור וזה בא בשיעור מטעם הנ"ל דדוקא הא בהא תליא וזהו מי מדד כו' דהמדידה עצמה מכח פנימית ח"ע דוקא וכמ"ש ז"ל בג' דברים ברא העולם בסופר וספר וספור שהן תשב"כ ותשבע"פ שבא בשעור באותיו' בספר כו' ומזה נמשך המדידה בצרופי אותיות די' מאמרות אעפ"י ששרשו באצילות בבחי' א"ס למעלה מן המספר מ"מ מוציא במספר צרופים כו' לג' עולמות בי"ע בענין נובלות בינה ש"מ שכינה שזהו ספר וספור וד"ל (וכל זה יובן מארז"ל יבא טוב ויקבל טוב כו' יבא טוב זה משה ויקבל טוב זה תורה מטוב זה הקדב"ה לטובים אלו ישראל כו' וזה פלא גדול לכאורה דמשה כבר קיבל תורה מסיני ואיך יאמר שיבא עוד הפעם לקבל התורה שנק' טוב כו' אך הענין ידוע בענין וזרח השמש ובא השמש כו' דהשמש בשקיעתו למערב יוצא וזורח במזרח והיינו מדרגת משה שהוא בבחי' פנימית אבא לבד כידוע בפי' ונחנו מ"ה ומדרגת משיח לע"ל הוא בפנימית ע"י שלמעל' מן החכמה כמ"ש והריחו דמורח ודאין ולא למראה עיניו דחכמ' כמ"ש במ"א בענין כתר ש"ט כו' ולפי שפנימית אבא הוא ממש פנימית ע"י ע"כ א' יבא טוב זה משה דגם לע"ל יבא טוב בחי' משה דהיינו הך ממש וכמו השמש שנשקע במערב הוא עצמו שזורח במזרח למחר וידוע דבמשה נאמר כי טוב הוא והיינו בחי' פנימית יסוד אבא שזהו פנימית יסוד ע"י דבחי' משיח כו'