ז, ד

זהו בחי' סתים שבתורה שהן בחי' סודות ורזין וטעמי תורה שמוסתר ונעלם בעצמו' אא"ס ב"ה והנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות כו' הוא בחי' הנגלה שבתורה שמתלבש בנר מצוה בחיצוני' שהוא בא לידי קיום המעשה בפ"מ דוקא והנה ידוע שהתורה נתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה כמ"ש מימינו אש דת למו ופי' אש לבנה מבפנים הוא בחי' פנימית התורה שהוא מכוסה ונעלם בחיצוניות התורה הנגלית לנו למעשה כו' שנק' אש שחורה והענין הוא דפנימית התורה מאיר שם מבחי' אור עצמות א"ס ממש וע"כ נא' בזה ארוכה מארץ מדה ורחב' מני ים שלא יכילנה ארץ ויש ב' עולמות עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא שנק' ארץ וים כידוע (ובארץ נז' אורך לפי שזהו בחי' הירידה וההשפלה מגבוה לנמוך וע"ז א' ארוכה מארץ מדה עד שלא יכילנה הארץ ואעפ"י שהתור' ניתנה בראץ דוקא כמ"ש לא בשמים היא כו' זהו בחי' הנגלה שבתורה דוקא אבל פנימית התורה שהיא בבחי' עצמות האור דא"ס הרי אין לו סוף למטה וכך בבחי' הרוחב שבה א' ורחבה מני ים העליון בחי' עלמא דאתכסיא לפי שאין לה שיעור למעלה מעלה כמו שעצמות אא"ס אין לו שיעור למעלה) אבל בחי' החיצוניות שבתורה הוא בהיפך שיש לה שיעור למט' דוקא שהרי באה בהתלבשו' למטה בדברי' גשמיים לעשות' בארץ דוק' בעשי' בפ"מ ובאה בבחי' שיעורין וגבולין דוקא כמו שאנו רואים בכל מצוה שניתנה בשיעור ומדה כמו ד' בתים בתפילין ול"ב חוטין כו' והרי כל דקדוקי סופרים הן באים בשיעור ומדה ושלא להוסיף ולא לגרוע כו' וה"ז היפך גמור מבחי' פנימית התורה שהיא בלתי מוגבלת כלל וכלל כנ"ל וזה הנסתרות לה' אלקינו בחי' סתים שבתורה שהוא לה' אלקינו למעלה עד אין שיעור כו' לפי שאור א"ס מאיר בה אבל הנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות הוא חיצוניות התורה שהן ההללות דש"ס שבאו לשיעורין וגבולין איך ומה לעשותם וכללותם הן רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת עם פירושיהן ע"פ דקדוקי סופרים בצמצומים רבים דוקא כידוע שכל דין והלכה הוא מדוקדק ע"פ חכמי ישראל שנק' תורה שבע"פ והוא עיקר המעשה במ"ש לשמור ולעשות את כל כו' וכידוע והנה לכאורה זהו דבר פלא ביותר איך ימצא ב' הפכים כאלה במקום א' שהוא בחי' אור דתורה שבפנימית שבה הרי היא בבחי' א"ס ממש כנ"ל ובחיצוניות שבה היא להיפך שבאה בבחי' גבול ומדה דוקא אך זהו ענין עוטה אור כשלמה דקאי על האור דתורה כמ"ש ותורה אור כנ"ל וביאור הדברים הנה מבואר למעלה בפי' עוטה אור כו' שיש בזה ב' הפכים א' שהוא עוטה ומעלים האור העצמי בלבוש שלמה והאור יותא ובוקע מן כיסוי והעלם זה כו' והב' להיפך שהאור העצמי מתפשט כלבוש והוא לבוש זך ובהיר כו' ושניהם אמת דהיינו ענין אור דתורה שע"ז א' עוטה אור דתורה שהוא בבחי' אור העצמות ממש כשלמה והוא להעלימו ולהסתירו דוקא והיינו בחי' החיצוניות שבאור תורה עד שבאה למטה בהתלבשו' בדברי' גשמיים ובשעורים וגבולים דוקא כנ"ל בענין הנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות דוקא שנק' נר מצו' כו' והפי' הב' שעוטה ומתפשט אור דתורה כמו שהוא בבחי' אא"ס כשלמה ומאיר באור זך ובהיר היינו בחי' פנימיות אור דתורה שע"ז א' ארוכה מארץ כו' מפני שהיא בלתי מוגבלת כלל כמו שאור א"ס אין לו שיעור למעלה למטה כו' כך כשעוטה אור העצמו' דתורה בבחי' לבוש הוא ג"כ בבחי' א"ס ונק' לבושו העצמי וכמו לבושי' כתלג חיוור כו' וכענין ובתורתו של ר"מ כתוב כתנות אור באלף שזהו מבחי' אור דתורה כמו שהיא טרם שירדה לברר עה"ד טו"ר כו' ושרש הענין ידוע דהתורה שרשה בעה"ח ממש שלמעלה מעה"ד והוא מ"ש ותורה אור ומה שירדה לברר לעה"ד כו' הוא בחי' חצוניות ואחוריים שבה ולאחר הברור דעה"ד עפ"י התורה דבחכמ' אתברירו חזרה לקדמותה בבחי' פנימית האור דתורה וזהו כתנות אור בחי' זיהרא עלאה כו' משום