ח, א

דפנימית אור דתורה הוא הנותן כח ועוז לחיצוניות התורה לברר בעה"ד כו' וכמ"ש חכמו' בחוץ תרונה ח"ע דאתמשך בת"ת כו' וזהו ההפרש בין לוחות אחרונות ללוחות הראשונות שבראשונות נא' משני עבריהם הם כתובים כו' וכמ"ש במ"א וד"ל וזהו מימינו אש דת כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה פי' אש לבנה אור פנימית התורה מבפנים בלתי הגבלה כלל ואש שחורה חיצוני' שבה שבאה למטה בעה"ד טו"ר והן כללות רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת להבדיל בין טמא לטהור כו' והן מ"ט פנים טמא כו' וכידוע שזהו נובלות חש"מ תורה וד"ל וזהו כי נר מצוה ותור' אור נר מצוה בחי הנגלה שבתורה שבאה בגבול ומדה ובעשי' בפ"מ ותורה אור כמו שהיא למעלה בפנימית שבה שהיא בבחי' אור א"ס כנ"ל והיינו ג"כ ענין עוטה אור כשלמה כמו שאמ' ותורה אור אור א"ס שמאיר בפנימית שלה ונוטה שמים כיריעה הוא בירידת אור דתורה למטה בשמים כמ"ש מן השמים השמיעך כו' כי התורה מן השמים ניתנ' והוא באש ומים אמ"ר בחי' מדות שבחכמ' שבא בבחי' ג' גוונין חג"ת והיינו שמים שי"ן מי"ם כו' וד"ל והנה עדיין אין מתיישב איך יוכל להיות דבר מהיפוכו שאם פנימית התורה הוא בבחי' א"ס ממש איך יבא מזה היפוכו שהוא חיצוניות התורה בגבול ומדה כו' ולא עוד אלא שמפנימי' התורה הוא שנותן כח ועוז לחיצוניות והא בהא תליא והיו לאחדים ממש כנ"ל אך הנה זה הכח ועוז לחבר ולקשר פנימית התורה שבלי גבול שיבא דוקא למטה במדה וגבול בכלים מכלים שונים הוא ע"י ישראל דוקא שהן דוקא העושים את התורה כנ"ל בפי' לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת כו' והיינו שממשיכים מאור א"ס שבפנימית התורה שיאיר אור א"ס גם בחצוניות התורה ברמ"ח מ"ע למטה בבחי' עשי' בפ"מ להיות לאחדים ממש למטה כמו למעלה ממש והגם שלמט' בא האור דתורה בבחי' גבול ושעור אבל שורה בזה דוקא מבחי' אור א"ס שבפנימית התורה ממש ואין כחזה רק לישראל לבדם כמ"ש ה' עוז לעמו יתן אין עוז כו' וד"ל וראי' ממ"ת שבאור פניו ממש האיר להם בי' הדברות שכלולים היו מפנימיות אור דתורה ומחצוניות יחד שהרי על כל דבור פרחה נשמתן כו' שזהו ענין אש שחורה ע"ג אש לבנה כנ"ל וגם בכל דור מקבלים כנ"י בלימודם בדבר ה' בתשב"כ ושבע"פ מב' מדרגות שבתורה פנימיות וחיצוניות יחד כמ"ש בברכת התור' נותן התורה לשון הווה וכן אנו אומרים באור פניך נתת לנו תורת כו' והטעם הוא לפי שישראל עלו במח' היינו ג"כ בבחי' פנימית אור א"ס שבפנימית התורה וכמ"ש במ"א ע"פ יפה את רעייתי כתרצה כו' משום דס"ר נש"י שרשם בס"ר אותיות התורה כמ"ש זה ספר תולדות אדם דתלת קשרין הן אורייתא כו' וכמו דאורייתא וקודב"ה כולא חד בב' מדרגות דסתים וגליא דפנימית וחיצוניות שלה כנ"ל כך ישראל מתקשרין באורייתא וז"ש והנגלות לנו ולבנינו דוקא לעשות כו' וד"ל וזהו עוטה אור דתו' שקדמ' לעולם הנאצל והנברא כו' כשלמה בבחי' מקיף העליון אך גם שהוא בלי גבול כמ"ש ארוכה מארץ כו' נמשך ומצומצם בגבול ואע"פ שבהשתלשלו' העולמות הרי בחי' אור מקיף נבדל בערך ולא בא בבחי' גבול דאו"פ או"כ ונק' סובב כ"ע כו' זהו מפני שגם בחי' המקיף דסובב כ"ע אינו מפנימית אור עצמותו ממש כמ"ש כי עמך מקור חיים כו' וכתיב ה' מלך גאות לבש לבוש חיצוני כו' אבל אור העצמות ממש זהו מ"ש באורך העצמי שהוא אור דתורה נראה אור גם שהוא בבחי' הארה דהארה אבל אנחנו בנ"י נראה ממנו האור העצמי והוא גם ע"י התלבשות האור בתו"מ בפ"מ דוקא כמו במ"ת שראו אור פנימית התור' גם ע"י התלבשות בדברי' פשוטים וכן לעתיד נראה אור גדול שבעצמות המלובש בתו"מ בפ"מ והוא העוה"ב שאינו בא רק מן המצו' בפ"מ כמ"ש כ"י יש להם כו' וכתיב ביה עין לא ראתה כו' רק אנחנו נראה אור זה ואין זה רק מצד שלגבי פנימי' ועצמות אא"ס גם בגבול ושעור ובתחתי' המדרגה הוא שורה כמו למעלה ממש וכמ"ש