ח, ב

איזה בית כו' כי השמים ושה"ש לא יכלכלוהו ומ"מ צמצם שכינתו בהיכל ק"ק כו' בלוחות וארון כו' וזהו נוטה שמים כיריעה שבמשכן להיות שכל ההשתלשלות דמקיף ופנימי בכלל אינו בא רק מפני ירידת אורו העצמי שעוטה אור כשלמ' בפנימית ואח"כ נוטה שמים בחצוניות דאור תו"מ וכמ"ש אם לא בריתי כו' משום דסוף מעשה עבמ"ת ונעוץ תחלתן בסופן דוקא וז"ש ואשים דברי בפיך שהוא בחי' חיצוניות התורה לנטוע שמים וליסוד ארץ שהוא סובב וממלא בכלל כו' ולזאת יובן שגם בזה יש הפרש דאו"מ דתו' יוכל לבא בגבול ומדה בתו"מ הנגלות לנו בכלים מכלים שונים ואין זה דבר והיפוכו כלל כמו השראת עצמות אא"ס בהיכל ק"ק במקום מדה וגבול וכה"ג וד"ל:

(יג) ובכל זה יובן כללות ענין מצות ציצית במ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם שאין זה רק במצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות ולמה לא ע"י מצוה אחרת להיות שכל עיקר כללות ענין הטלית הוא בחי' אור מקיף עליון שבפנימית אא"ס דוקא וכמו עוטה אור כשלמה הנ"ל וזהו כמאמר שהקב"ה מתעטף בטלית כו' כמו עד"מ אדם התחתון שמתעטף בטליתו שמוקף ונכסה בו ראשו ורובו והוא לבן וזך כו' וכך נא' בבחי' ע"י לבושי' כתלג חיור כו' ול"ב חוטין דציצית הן אורות עליונים שבוקעים ויוצאים מבחי' מקיף העליון כמו דאור תורה נמשך ובא למטה בבחי' לב"ב נ"ח להתלב' במצו' (וממיל' נמשך ל"ב ויאמר דמע"ב מבחי' סובב דמע"ב כמ"ש לנטוע שמים כו' כנ"ל) וע"כ במצות ציצית א' וזכרתם את כל כו' מפני שזהו שרש הראשון לבחי' המשכת ל"ב נ"ח דאור תורה מבחי' מקיף דעוטה אור כשלמה כנ"ל וד"ל אך מה שעיקר הזכירה הוא ע"י ראי' דתכלת דוקא כמ"ש וראיתם אותו כו' הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין חוטין שבציצית שהן חוטי לבן וחוטי תכלת דהנה בחי' המרכבה עליונה כלולה מד' מדרגות פני ארי' ופני שור ופני נשר שהן ג' גוונין דחג"ת ופני אדם כולל את כולם וכמ"ש ופני אדם לארבעתן כו' לפי שפני אדם הוא בצלם האלקים כמ"ש נעשה אדם בצלמינו כו' ויש להבין תחלה ביאור ענין פני ארי' ופני שור שהן חו"ג לבן ואדום כו' וידוע דפני ארי' להימין היינו במדת האהב' והתשוקה האלקית לדבקה בו י"ת בתשוקה נפלא' דהיינו באהבה ברשפי אש הגובר בלב בתגבורת גדולה כמו שאגת ארי' שישאג מתוך גבורת הלב כו' כך כתיב אחרי ה' ילכו כארי' ישאג כאותו בחי' ארי' עלא' שבמרכב' שישאג תמיד באה"ר ותשוקה גדול' כו' והוא כמו התפעלו' האהבה והדביקות שבלב האדם בהתגברות הנק' בחי' רצוא כמא' אם רץ לבך כו' שמתקרב הולך וקרב תמיד אבל פני שור מהשמאל הוא בחי' היראה ופחד וקבלת עול מ"ש באימה שהוא בחי' שוב היינו שמחמת היראה והבושה מאלקי' חיים נסוג אחור ולא ימצא מקום להתקרב בסיבת עוצם השפלות שמשפיל עצמו לפני אלקים ונק' שמאל דוחה שמדחה א"ע וכמו במ"ת שנא' וינועו ויעמדו מרחוק וכה"ג והן ב' מדרגות דחו"ג שהן ב' גוונין דלבן ואדום כידוע וד"ל ובחי' פני נשר הוא מדרגה הכלולה משניהם מאוי"ר והוא מדת הרחמים כמו שהנשר רחמני למטה כך למעלה עבודה האלקי' דפני נשר הוא בבחי' הרחמים לעורר ע"ע ר"ר שזה בא מצד האהבה האלקי' שחפץ לידבק ולא יכול מצד שרחוק ערכו בעוצם השפלות ונמיכת רוח שהוא היראה ע"כ מעורר ר"ר על נפשו כו' ובבחי' זו דרחמים יכולה הנשמה לעלות למעלה הרבה מעליית' באוי"ר גם שנק' גדפין אבל הרחמים נק' כנפי נשר כו' והוא בחי' פני נשר וד"ל (וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' שהוא בחי' יעקב בריח התיכון שעולה עד קצה העליון שבפנימית הכתר וזהו ואביא אתכם אלי ממש וכמשי"ת מפני שבמדת הרחמי' יכולה כנ"י להתעלות בעצמות אא"ס ממש וז"ש ופני נשר לארבעתן כו' אך הנה בחי' פני אדם שבמרכבה הוא