ט, ב

כמו בכנף של צד הימין מאיר מבחי' מקיף של אור החסד העליון ימין מקרבת כמ"ש וימינו תחבקני כמשל החובק לחבירו שהוא בבחי' מקיף כן אור האהבה העליונה מאירה ומתפשט' לחבוק הנשמה בהתעטפה בטלית בכנף הציצית שבימין לשומרו כל היום מדבר רע ולהיות רוח אהבה ודביקות נתעורר בה לכל דבר מצוה כו' וכן בכנף השמאל נמשך מבחי' יראה ופחד שבמקיף העליון שיהיה סו"מ וכן בב' ציצית האחרים וכללותם נכללים בפני אדם שהן כללות ל"ב נ"ח שמאירים בכנ"י בבחי' מקיף דוקא רק שמפני שא"א שיאיר אור המקיף כמו שהוא בעצם כ"א ע"י הבקיע' שבוקע ויוצא מעל הכנף של הטלית והן החוטין התלויין בו וכל חוט וחוט הוא ענין המשכה מיוחדת כמו הקו ההולך בצמצום וכמו שערות באדם ולכך נק' בשם ציצית כמו ויקחני בציצית ראשי כו' והן המשכות דקות ומצומצמות שמאירים ויוצאי' מן המקיף העליון לכנ"י והן ח' חוטין בכל כנף נגד ח' אותיות דב' שמות הוי"ה אד' בחי' חו"ג והן בעצם שתים שהן ארבע לבד היינו חו"ג דלבן ותכלת ונכפלים כו' (וכמו שיש ל"ב חדרים במוח שהן ד"פ ח' והכל בבחי' או"פ אור בכלי כך יש במקיף דטלית ד"פ ח' והן ל"ב חוטין ח' חוטין בכל כנף וד' הן בכלל שהן ד' כנפות הטלית והוא למעל' הרבה ממקיף דד' מוחין שבראש שבד' בתי דתפילין ע"כ מצות עטיפת הטלית קודם לתפילין וד"ל) וכל חוט שזור וכפול מד' חוטין כמו בחי' ד' גונין העליונים שבמרכבה פני אריה כו' כל א' כלול מד' כמו אהבה רבה דפני אריה כלול מיראה ופחד דפני שור כו' וכמ"כ בד' מחנות מחנה מיכאל באהבה כלולים מיראה ומחנה גבריאל ביראה כלול מאהבה וראיה מן האבות דאברהם שהיה במדרגת האהבה נאמר לו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כו' כי היה כלול בו היראה ופחד רק שהאהבה היה בו בגלוי והיראה ופחד אלקים היה בו בהעלם וביצחק היה להיפך שאהב' דאברהם היה בו בהעלם והפחד בגלוי ע"כ נק' פחד יצחק וביעקב היה בחי' הרחמים בגלוי כו' אמנם כל א' כלול מכולם וכן במחנות דמלאכים כל א' כלול מכולם וכמ"ש בזהר כלילין ושליבן דא בדא כו' וד"ל ואמנם הנה אע"פ שהחוטין הן ל"ב ונחלקים לד' כנפות ובכל כנף ח' חוטין אבל כללות ענינם הן רק ב' גוונין לבן ותכלת לבד והתכלת הוא עיקר וכמ"ש ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת וראיתם אותו וזכרתם כו' וקאי וראיתם אותו על התכלת דוקא כידוע וביאור הדברים הנה ידוע בפי' תכלת לשון כליון כמו אשא תכלא דאכיל ושצי כו' והוא כח האור מקיף שמבער את הרע ומגרשו בדרך כפי' לאכפייא לסט"א כו' וכמו לע"ל דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' העברה זו יהיה בכח תוקף אור המקיף שמדחה ומבער כל רע כו' והיא בחי' התכלת שהוא בחי' המל' שמברר לעה"ד טו"ר כו' ונק' אש שחורה וכנ"ל בפי' עוטה אור באור דתורה שבא למטה לברר ע"הד כו' וכמו באדם למטה שיש בו מהארת כח המקיף רוח טהרה לטהר לבבו מכל רע וגרש יגרשנו ויבערנו וכמ"ש ובערת הרע מקרבך והוא מבחי' הגבורה שמאל דוחה כו' אבל בחי' חוטי הלבן שבציצית הן מבחי' החסדים שבאור המקיף שאין שם מקום ואחיזה לרע כלל והוא מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר כו' וכמאמר אין רע יורד מלמעלה כו' דלא יגורך רע כלל והוא בבחי' אור האצילות שאין שם רע כלל וע"כ יש ביכולתו להפוך הרע לטוב להיות מואס ברע ממש שלא בדרך כפיי' לבד אלא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וד"ל [ויובן זה ממ"ש למעלה בענין ב' מדרגות שבתורה שבפי' עוטה אור כו' דשרש התורה שקדמה לעולם הוא בבחי' עה"ח שלמעלה מן עה"ד ע"כ למעלה היא מבירור עה"ד כי אין שם רע כלל ולכך יש ביכולת אור התורה להפוך רע לטוב כמאמר לעולם יעסוק אדם בתורה אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וכן אמר אין גהינם שולט בת"ח כו' ואין עבירה מכבה אור תור' וגם ראיה מבע"ק שמותר בד"ת שאין ד"ת מקבלים טומאה ולפעמים א' להיפך למ???רנים בה סמא דחיי ולמשמאילים בה סמא