טז, ב

כלל כנראה בחיות הנפש בגפה שמה שמתפעל הנפש מפעולות חיות אברי הגוף אין זה נוגע לעצמותה כלל רק גרעון אור או תוס' אור בכלי הגוף לבד [וכמ"ש במ"א באריכות בכמה מופתים לזה מכח המוליד כו' ומענין הגלגולי' וכו' וד"ל] והנמשל מזה יובן למעלה ג"כ בבחי' מל' דאצי' שמחי' מאין ליש ג' עולמות בי"ע כידוע שאין זה כדמיון שכל האנושי כמו שידמה האדם בנפשו כח הפועל בנפעל שנק' שפע והמשכה ממהו' למהות כנ"ל שהרי אין ערוך לנברא עם הבורא כלל כנ"ל אלא מ"ש ואתה מחי' כו' בחי' אור וחיות זה הוא בא בבחי' התפשטות אור וזיו שאינו ממהותו כלל כמו בחי' אותיות שהן נבדלין מן העצם וזהו ואתה שאינו ממהותו כלל כמו בחי' אותיות שהן נבדלין מן העצם וזהו ואתה א' ת' כ"ב אותיות וזהו מלכותך מלכות כל עולמים וידוע שהמל' הוא בחי' אותיות הדבור העליון שבדבר ה' כו' והן י' מאמרות בכלל כמו יהי אור שמא' זה מהווה אור מאין ליש תמיד וכידוע וזהו פי' מאין ליש מאין ומ"ה שלא מעצם ומהות המשפיע וכמ"ש במ"א באריכות ביאור הבדל כללי שבין אור ושפע וד"ל והנה ידוע דהאותיות הוא בבחי' המל' ולכך גם ג"ע התחתון והעליון נתהוו רק מבחי' אותיות רק שג"ע התחתון ממלא דיצי' וג"ע העליון ממלא דבריאה וכמ"ש מלכותך מלכות כ"ע ועד"ז יובן גם למעלה מעלה באצי' עצמו בבחי' אותיות המחשבה דבינה דאצי' שמקבל מאור חכמה דאצי' שזהו ג"כ מאין ליש הרי אין זה ממהות אור החכמה רק בחי' הארה וזיו מן העצמות כמו ענין מאין ליש באותיות דמל' דאצי' לבי"ע והענין הוא דיש בחכמה ב' מדרגות א' מהות החכמה עצמה והב' בחי' גילוי אורה לבד הנק' אין כמו עד"מ גלוי התחכמות שכל שאין זה רק התפשטות אור מעצם כח השכל וראיה ממה דלא קאים אדעתיה דרבי' כו' וזהו מאין ליש דחו"ב דאצי' שבהכרח יחודם תמידי לצורך העולמות דהיינו שכדי שיומשך בבחי' אותיות הדבור לעולמות בי"ע בהכרח שתחלה יהיה מקום לזה בשכל ומחשבה שהן חו"ב עד"מ דבור האדם שמקבל מן המחשבה שחושב באותיות והאתיות דמחשבה הוא לפי אופן ההשגה דבינה דוקא כידוע והשג' זו נק' יש לגבי בחי' אין דחכמה שהוא נקודת אור השכל שנמשך לבא בהשגה אבל צריך להיות תמידי כדי שיומשך בדבור והנמשל מזה יובן למעלה בענין חידוש מע"ב בכל יום דידוע פי' מעשה בראשית שהוא יחוד או"ב דבראשית הוא בחי' חכמה ואבא אמר לאימא שנק' עשיה כמ"ש בחכמה עשית בבינה שזהו גלוי השגת השכל כנ"ל וזהו פי' מעשה בראשית דזוגייהו תדיר ונק' תרין ריעין כו' מאין ליש בלי הפסק לצורך העולמות כנ"ל וד"ל אך מ"ש ישראל עלה במחשבה הנה שרש הנשמות ממו אבא כמ"ש כי אתה אבינו כטפה במוח האב שזהו בבחי' פנימית ועצמות דמהות כח החכמה דאצי' שממנו מקןר מוצא גלוי התפשטות אור דיחוד חו"ב מאין ליש בכל יום כנ"ל וזהו שאומר שמע ישראל דוקא לפי שישראל עלה במחשבה בבחי' יחוד פנימי דאו"א לצורך תולדות הנשמות וזהו יהוה אלקינו דוקא כמו כי אתה אבינו כו' וזהו תכלית עליות הנשמות לשרשם העצמי שמזה יוכל לבא יחוד חו"ג בחצוניות לחדש מע"ב מאין ליש באצי' וכן מאצי' לבי"ע ע"י בחי' המל' שהוא בחי' דבור העליון ולכך שמע ישראל דוקא וכשמוסר נפשו באחד בשרשו עי"ז נעשה יח"ע דאו"א תרין יח"ת דזו"נ שהוא ה' אחד כידוע וד"ל ונמצא שבין בישראל דלתתא שבגוף הוא עולה בהעלא' כנ"ל ובין בישראל דלעילא שעלה במחשבה כו' ועל שניהם אומר ואהבת את ה' כו' דקאי על ישראל שעלה במחשבה שא' שמע ישראל הזכיר ג' מדרגות בכל לבבך בשני יצריך שזהו ישראל שבגוף ובכל נפשך קאי על שרש ישראל שנפשו הוא בבחי' מהו' ועצמות דאור אבא דאצי' כנ"ל והג' בכל מאדך בלי גבול זהו מס"נ באח"פ בעצמו' אא"ס ממש שלמעלה גם מבחי' מהו' ועצמו' אור אבא כו' ששם לא שייך לומר בחי' מקור לנשמו' ע"י בחי' יחוד כו' וזהו מאודך לדבק' בעצמו' אא"ס חיי החיי'