יז, ב

חותם בולט אח"כ כמשית') וכך הוא בענין מצות ת"ת באמרו ואהבת ודברת בם כו' דכמו שח"י ברכות דש"ע הן בחי' ח"י המשכו' אורות בכלים שקועים בבטול עצמי הנ"ל כך הוא ענין שרש התורה והמצות שנז' בפ' שמע כמו ודברת בם מצות ת"ת הרי ע"י בליטת אור האהבה הזאת דבכל נפשך כו' נעשה לאדבקא רוחא ברוחא מחשבה במחשבה ודבור בדבור בדבר ה' זו הלכה שנעשה רק בחי' כלי לקבל גלוי אור המשכת אא"ס שבדבר ה' זו הלכה שמדבר בפיו וה"ז כאותיות שקועים שמקבלים בתוכן דבר מה כך אותיות דבר ה' כשתורת ה' בפיו עולין למעלה ונמשך בהן גלוי אור א"ס שבח"ע שבתורה ש"מ שהרי הקדב"ה יושב ושונה כנגדו כו' וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך הרי דבר ה' נמשך ומלובש בדבור האדם כשמדבר דבר ההלכה וכמא' ג' קשרין ישראל מתקשראן באוריי' ואוריי' בקודב"ה כו' וה"ז ג"כ בחי' חותם שוקע הנ"ל שהאור מלובש בכלי חלל בית קיבול כו' וכך הוא כל המצות מעשיות שנק' רמ"ח אברין דמלכא כנ"ל שהוא התלבשו' אורות בכלים ובחי' כלים שלה' היינו דוקא מה שישראל עושין מצות למטה כמארז"ל ועשיתם אותם אתם כאילו עשאוני ברמ"ח כו' וביאור הדבר ידוע שישראל הן העושין המצות עליונו' למעלה וכענין לעשות ולקיים את כל דברי התורה כו' שהן מקימין ועושין שרש התו"מ למעלה ע"י מעש' המצות בגשמיות שעושין למטה דוקא והענין הוא כידוע דאא"ס מצד עצמו ממש לאו מכל אינון מדות כלל שאינו בא בגדר ותואר מתוארי האדם גם להיות בבחי' מקור למקור לאדם דאצי' וכמא' אנת הוא חד ולא בחושבן פי' ולא בחושבן י"ס כלל דלפני אחד מה אתה סופר וכמ"ש במ"א וגם מבחי' הרצון הוא מושלל וכמו שאומרים יהי רצון מלפניך כו' וכידוע ולהיות מה שנתצמצם בצמצום הראשון הנק' מק"פ להיות המשכת הקו וחוט זהו מצד שנתאו' להיות לו בחי' דירה בתחתוני' בתו"מ שישראל עושין למטה בפ"מ דוקא וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם דלעילא עד ראשית הקו כנ"ל דסוף מעשה דוק' עלה גם לפני תחלת המח' דמל' דא"ס כו' וכמא' במי נמלך נשמתן ש"צ שבגופי' שמקיימי' תו"מ בפ"מ דוקא הרי מזה נעשה לעצמות אא"ס תחלת המחשבה להקרות בשם חכים ומבין בבחי' אצי' שזהו מה שעלה ברצונו להאציל ע"ס דאצי' להקרות חכים ומבין כו' שנמצא מובן מזה דמה שנאצלו ע"ס באו"כ כמו חכמה מוחא חסד דרועא כו' הכל מפני העלא' דנשמות ישראל שנתאו' להיות כו' א"כ הרי ודאי במעשיהם בפ"מ בקיום התו"מ למטה מעוררים תמיד אור חדש בהתעוררות חדשה מעצמות המאציל להאציל ע"ס בתוס' אורות בכלים מכלים שונים באבי"ע וזהו שארז"ל כאילו עשאוני משום שמצד עצמותו לאו מכל אינון מדות כלל רק ע"י ישראל שעושים בתו"מ למטה נמשך ונתצמצם להיות מקור למקור לע"ס דאצי' באו"כ כמו ע"י עסק ת"ת למטה כמו ודברת בם הרי עי"ז נמשך אא"ס בחכמה דאצי' בתו"מ אור בכלי החכמה דאצי' לפי שבאתדל"ת יעורר אתל"ע כי רוח אייתי רוח כו' והוא מה שהקדב"ה יושב ושונה כנגדו כמ"ש את ה' האמרת כו' שעי"ז נמשך התלבשות אא"ס בחכמה שבתורה ועי"ז נק' חכים בתוס' אור באצי' ועד"ז כל המצות שנק' רמ"ח אברין כנ"ל היינו ע"י מעשה המצוה בפו"מ למטה נעשה למעלה בחי' אתדל"ע בעצמות ממש להמשיך תוס' אורות בכלי למעלה באצי' שנק' אברי' דמלכא והיינו כאילו עשאוני ברמ"ח כו' והיינו שישראל עושין המצות עליונות למעלה להיות כלי מוכן לבחי' עצמות אור המאציל אך איך ביכולת מעשה גשמית בפ"מ שישראל עושין למטה לגרום אתדל"ע שבעצמו' המאציל בהתעוררות חדשה להאיר בתוס' אור באצי' אין זה רק מטעם שישראל עלה במח' והוא בחי' סוף מעשה שעלה במ"ת ע"כ יש יכולת וכח למעשה בפ"מ שלמטה לעורר אור עצמו' המאציל בנאצלי' וזהו מ"ש לעשות כו' וכן למען להקים את דברי התורה שישראל עושין מחדש לשרש הת"מ שלמעלה באצי' מטעם שלזה כו' עיקר הרצון בתחלה כנ"ל וד"ל וזהו ענין חותם שוקע שכנ"י נעשה למעלה ע"י מעשה התו"מ דוקא בהיות שהן עושין במעשה התו"מ