יז, ג

בחי' כלים מכלים שונים בבחי' שקיעה וחלל בית קיבול לקבל בתוך מעשיהם בחי' המשכת והתלבשות אא"ס שהוא מתקבל ומתלבש שם בהעלם (ולע"ל יתגלה מן ההעלם כמו ולא יכנף עוד כו' כידוע) וה"ז עד"מ חותם שוקע שאותיות שלו שקועין וחלולי' לקבל בתוכן דבר שהן אורות עצמות המאציל כנ"ל וחותם הזה השוקע נעשה רק מבחי' חותם הבולט שנעשה בכנ"י מחמת אוי"ר בהתפעלות מורגש ובולט בחי' בטול היש מלמטה למעל' עד סוף ק"ש כענין הנ"ל במא' לא כאברה' שקראו הר כו' (וכענין וירש ה' על הר סיני שהר סיני עשן כו' בהעלאה למעל' ועי"ז ירד ה' עליו מלמעל' למטה כו' שמבחי' בליטה דעל כל דבור פרחה כו' נעשה חותם שקוע שזכו לקבל י' הדברו' וכך מכתב אלקי חרות על הלוחות באותיות שקועים כו'):

(ךז) וזהו כחותם על זרועך שהוא תש"י ונק' תפלה מיושב שהוא מברכת יוצר עד סוף ק"ש כידוע והענין הוא להיות שכל עיקר פסד"ז וברכת יוצר עד סוף ק"ש הוא רק בחי' העלא' מלמטה למעל' בבחי' חותם בולט כנ"ל ומזה נעשה חותם שוקע שהו' ענין תפלה של יד שע"כ א' ע"ז כחותם על זרועך דוקא כנ"ל דהנה ד' פרשיות שבתש"י הכל הוא בבחי' בטול ושקיעה מלמטה למעלה דוקא וכנגד זה נמשך מלמעלה למט' כמו דרוח אייתי רוח כו' וכמו פ' ראשונה קדש לי כל בכור בחי' חכמה כידוע בני בכורי ישראל וכמו הבכור שנק' ראשית אונו כו' כך החכמ' נק' ראשית והן ישראל שנקראו ראשית תבואתו לפי שנקרא בכורי כו' וזה שכתוב קדש לי כל בכור שהחכמה נקרא קדש מלה בגרמיה וכמו שכתוב קדש ישראל לה' כו' והוא גם בכאו"א מישראל בבחי' כח מ"ה שבנפשו האלקי' כידוע ופי' קדש לי היינו שיהיה מקודש לה' מלמטה למעל' כענין תרומת כל הקדשי' כמו העשירי יהי' קדש כו' וכמ"כ קדש ישראל לה' [כמו נוד' לאלקינו שכל ל' מור' העלאה כלפי מעלה כו'] וזהו ע"י מצות ת"ת דחכמה דכנ"י נתעלה לקשר מחשבה כו' ועי"ז נמשך מלמעלה למטה בחי' גלוי אא"ס שבח"ע דאוריי' מח"ע נפק' כמארז"ל שהקב"ה יושב ושונה כנגדו כנ"ל וזהו שנז' בפ' קדש למען תהי' תורת ה' בפיך ופי' בפיך מפני שהוא בחי' כלי לדבר ה' בהיותו בבחי' בטול פנימי ועצמי הנ"ל בחי' שקיעה וע"ז אמר למען תהי' המשכת אור א"ס בח"ע בפיך שיהיה דבר ה' ממש נמשך בפי הקורא ושונה והוא להיותו בחי' כלי חלל שקוע לקבל כו' וכנ"ל דזהו בחי' גלוי והתלבשות האור דחכמ' בכלי החכמ' שהוא בבחי' שקיעה ונמצא דפ' קדש הוא בבחי' בטול והעלאה כחותם שקוע לקבל תורת ה' ח"ע ושקיעה זו נעשה ע"י בחי' בליטה דברכו' ק"ש כנ"ל וד"ל והנה ידוע דקדש והיה כי יביאך הן בחי' חו"ב וע"ד הנ"ל בפ' קדש שנמשך אור התורה מלמעלה למטה כמ"ש למען תהיה כו' כך בפ' והיה הוא בבחי' מוח הבינה דהנה בפ' והי' כ"י נז' יציאת מצרים ופי' מצרים ידוע שהוא מיצר ים שהוא בחי' המיצר והצמצום שמתצמצם התפעלו' האהבה בשכל והתבוננות שנק' אם הבנים וכמ"ש במ"א בענין בצאת ישראל ממצרים שזה בחי' לידה שהמדות יוצאים ונולדים מן השכל משא"כ כשהן בעיבור בשכל והשגה עדיין כעובר במעי אמו נק' מיצר ים כו' והעיקר הוא על בחי' האהבה שנק' ב"ן ולכך נק' בינה בן י"ה שי"ה חו"ב המה המולידי' לבן שהוא האהב' וזהו הנק' אהבה המסותרת פי' מסותרת בעיבור בשכל והתבוננות ולא יצא לגלוי מהו' בפ"ע בלב עדיין רק נכלל ובטל בהתפעלות שבמוח ההשגה כו' וכמו שאנו רואים בחוש במי שטרוד בשכלו באיזה עסק מו"מ וכה"ג שהתפעלות אהבה שבזה נכלל ובטל בהתפעלות המוח כו' (שהן מדו' שבשכל כו') והנה ידוע דחו"ב הן פ' קדש והי' כ"י וחו"ג הן פ' שמע והי' א"ש וכמו שהאוי"ר נולדי' מן השכל וההתבוננו' בגלוי מן ההעלם בבחי' לידה כנ"ל כך ענין ב' פרשיו' דשמע והי' א"ששנז' בהן ב' דברים דאוי"ר האהבה בפ' שמע ואהבת