יח, א

ב' שמחות הללו לפי שממנה מקור מוצאם ואע"פ שאם הבנים שמחה מצד הבנים מ"מ שמחת האם היא (והוא בא מבחי' פנימית ועצמות דבינה יותר כנ"ל) וזהו כחותם על זרועך תש"י דהיינו ד' פרשיות דקדש והיה כ"י בחי' חו"ב שמולידי' אוי"ר שבב' פ' דשמע והי' והכל בבחי' בטול מלמטה למעלה כדי שיהי' נמשך מלמעלה למטה שהן כללות ענין ד' פרשיות דתש"י שבזרוע השמאלי של הקב"ה שהוא בבחי' חותם שוקע ע"ד הנ"ל בפ' קדש כך בפ' והיה כ"י שמוליד המדות אוי"ר הכל בבחי' בטול מלמטה למעלה כדי שיהיה נמשך גלוי אא"ס בבינה ומדות מלמעלה למטה כנ"ל וד"ל והנה ידוע דתפילין של יד שמניח בזרוע השמאלי כמ"ש וקשרתם לאות על ידך כו' הוא בחי' המל' למעלה שהוא ה"א אחרונה דשם הוי' וכידוע בענין ד' אותיות דהוי' יו"ד בחכמה ה"א בינה וי"ו ז"א ה"א בחי' מל' והן ד' פרשיות דתפלה של יד עצמה קדש בחי' יו"ד דחכמה והיה נ"י ה"א בינה שמע וי"ו בחי' ז"א והיה א"ש בחי' מלכות ה"א תתאה והוא בחי' היראה תתא' עול מצות המלך כמ"ש ולעבדו כו' (והוא מ"ש ונתתי עשב שי"ן ע"ב דמל') וכתי' הן יראת ה' היא חכמה דנעוץ תחלתן בסופן בחי' ירא' תתא' עול מצות שבפ' והי' א"ש נעוץ בתחלתן בבחי' חכמה שבתורה שבפ' והי' א"ש נעוץ בתחלתן בבחי' חכמה שבתורה שב"פ קדש כמ"ש למעלה בענין ולמען תהיה תורת ה' בפיך שהוא המשכת ח"ע דתורה שנק' ראשית כמ"ש ראשית חכמה כך ע"י פ' והיה א"ש נמשך היראה בעול מצות המלך שהוא בחי' ומדרגה האחרונה ונעוץ סופן בתחלתן כו' דבחי' בטול בטול חיצוני מגיע בביטול הפנימי ועצמי דבחי' אין דמ"ה דח"ע דאור תורה כו' (ומ"ש וקשרתם לאות על ידך תחלה ואח"כ והיה לטוטפת כו' כמ"ש שמאלו תחת כו' ית' בסמוך) והנה ידוע דהמל' נק' ג"כ בשם צדקה צדק ה"א כו' דפי' צדקה הוא התגלות השפע למקבל דלית לי מגרמי' כלום כמו להחיות רוח שפלי' כאשר מתקבל במקבלים נק' צדקה צדק ה"א בחי' נוק' משא"כ בעודנו אצל המשפיע ולא נמשך למקבלי' נק' צדיק שעושה צדקות ועדיין לא בא בגלוי כו' וכך יובן בענין מעשה המצות שהעוש' ומקיי' כל המצו' נק' צדיק כידוע בענין ועמך כולם צדיקים כו' אך גופה של מעשה המצוה נק' וכמו צדקה תהי' לנו כו' שמזה מובן דכללו' כל מעשה המצו' נק' בשם צדקה שהצדקה נק' מעשה וכמו הי' מעשה הצדקה והמצות בכלל העיקר הוא רק בחי' המעש' כמובן בכמה כתובי' אך לכאור' אין דמיון כלל למעשה זאת של הצדק' להחיו' רוח שפלי' עם מעשה המצות והענין הוא כידוע בענין המצו' דכתי' אשר יעש' אות' האד' וחי בהם הרי ע"י המצו' נמשך חיים העליוני' להחיו' רוח שפלי' דלית לי' חיים כו' וכמו בצדקה דכתי' כן צדקה לחיים פי' כן בסיס שהצדק' נק' בסיס וכן לחיים העליוני' שעל ידה יומשך כל חיים עליוני' שבעצמו' המאציל לאבי"ע לפי שהצדק' נמשך מצד הרחמי' שמשפיל א"ע להרגיש בהתפעלו' רוח הנמוך שאין ערוך לו כמו העני ונבזה כו' להחיותו כו' ובאתדל"ת עושה אתדל"ע שיצמצם עצמות המאציל ויבא בהתלבשו' לצורך שפע העולמו' מצד הרחמנות כו' הגם שבלתי ערוך לו כלל אדרבה מזה עצמו יבא סיבת הרחמי' וכל שיותר רחוק בערך יותר יומשך ר"ר כמו שיש בטבע הרחמים שכל שהדבר נמוך ביותר יותר ירחם כמו לרוח שפלי' ונדכאי' ביותר כו' וכך יובן במצות שיעש' אותם האדם היינו שממשיך אורו' בכלים מכלים שונים ולכך א' וחי בהם משום שזהו כמו להחיו' רוח שפלי' ממש מאחר שמצד עצמו' המאציל לאו מכל אינון מדות כלל אלא שמתלבש בע"ס או"כ מצד בחי' צדקה לבד והוא ע"י המצו' שנק' מעשה שגורמי' למעלה בחי' עשי' זאת שישפיל א"ע בכלים שונים ולכך המצו' נק' צדקה כמ"ש וצדק' תהי' לנו ונק' מעשה כנ"ל וכל זה אינו אלא בקבלת עול מצות בפ' והי' א"ש דנעוץ סופן בתחלתן כנ"ל (ולא עוד אלא שסוף מעשה דמצות עלה תחלה במחשבה ורצון שלמעלה גם מבחי' ראשית דיו"ד דחכמ' וראי' ממ"ש שמאלו תחת כו' כמשי"ת ואח"כ וימינו כו') ובכל זה יובן מ"ש שמאלו תחת לראשי כו' פי' שמאלו של הקדב"ה שהוא בחי' ז"אדאצי' שע"ז א' כחותם ועל זרועך זרועו השמאלי כמ"ש וקשרתם לאות על ידך והקדב"ה