יט, ד

שזהו בחי' אור מקיף שבא לגלוי לכל ולכל א' כפי מדרגתו לפי שבא בבחי' אותיות כו' והוא ענין וימינו תחבקני על כל אחד ואחד לפי מדרגתו שזהו ענין הרשימו בהעל' שנשאר אחר התפלה הגם שכבר חלפה ועברה התפעלות אהבה כו' לבלתי יוכל להפרד כנ"ל מצד דיוקן החותם של נשמתו למעלה על לבך דאשתאר בך וכמ"ש כי עזה כמות אהבה וד"ל ובכל זה מובן המשך הפסוק הזה דשימני כחותם על לבך כחותם על זרועך דבקשת כנ"י שתהי' כחותם על לבו של הקדב"ה בתש"ר וברצועות דתניין על לבא כנ"ל וכמ"ש וימינו תחבקיני וכחותם על זרועך שהוא בחי' תש"י שמניח בזרועו השמאלי שע"ז א' שמאלו תחת לראשי כנ"ל ע"י ק"ש וברכותי' שמבחי' בליטה בהתפעלות ברעש באוי"ר כו' נעשה בחי' שקיעה למעלה בש"ע ומשקיעה נעשה בליט' בחותם על לבך כו' כנ"ל (וש"ע הוא הממוצע בין בליטה דלמטה לבליטה דלמעלה דבק"ש באוי"ר בחי' בליטה דלמטה כנ"ל ובש"ע הוא השקיעה ומזה נעשה החותם בולט למעלה ולפ"ז לא יתיישב במה שא' שימני כחותם על לבך ברצועו' כו' כשקורא ק"ש קודם ש"ע דלפ"ז בליטה דלמעלה קודם לשקיעה דלמטה אך באמת בש"ע נעשה שקיעה למעלה כנ"ל) אך עדיין אינו מובן סדר הפסוק הזה מה שהקדים המאוחר ואיחר את המוקדם דלפי כל הנ"ל הל"ל תחלה כחותם על זרועך שהן תש"י ואח"כ כחותם על לבך שהן תפילין של ראש מאחר שמבליטה דלמטה בק"ש וברכותי' נשעה כחותם על זרועך תחלה שנק' תפלה מיושב כנ"ל ואח"כ נעשה כחותם על לבך ברצועו' דתליין על לבא כנ"ל ואיך הקדים המאוחר שהוא כחותם על לבך כו' ועוד דאין זה כסדר המניח תפילין שמניח תש"י תחלה וכמ"ש וקשרתם לאות על ידך והדר לטוטפת כו' כידוע ולפי סדר הפסוק הזה דכחותם על לבך תחלה מניח תש"ר תחלה כו' וכן לפי סדר הפסוק דשמאלו תחת לראשי תחלה שהוא תש"י שמניח הקדב"ה בזרועו השמאלי כנ"ל ואח"כ וימינו תחבקיני בחי' תש"ר היפך סדר של הפסוק דכחותם על לבך כו' אמנם הנה באמת זה הפסוק דכחותם על לבך שמדבר בהנחת תפילין שהקב"ה מניח שנק' תפילין דמארי עלמא כנ"ל הוא היפך הנחת תפילין דלמטה שהאדם מניח דכתיב וקשרתם לאות כו' תש"י תחלה ואח"כ תש"ר משום דמלמטה למעל' מכנ"י שהן בחי' מקבל מאור האלקי בד' פרשיות דתפילין וכמ"ש כי שם הוי' נק' עליך צריך להיות הסדר כך דוקא בתש"י תחלה כנ"ל אבל מלמעלה למטה שזהו ענין הנחת תפילין למעלה שהקב"ה מניח התפילין הסדר בהיפוך שמניח תש"ר תחלה ואח"כ תש"י שהרי לא א' רק לכנ"י דוקא וקשרתם לאות תחלה כו' אבל כשהוא בעצמו מקיים מצות תפילין מניח תש"ר תחלה ואין זה פלא כלל שהרי גם גופו של תפילין אין תפילין שלו בד' פרשיו' דקדש כו' כתפילין שלנו אלא תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו בהו ומי כעמך ישראל כו' מפני שישראל עלה במחשבה שבראש בתש"ר תחלה כו' וביאור הדברים יובן מענין ההפרש הידוע בין עכשיו לע"ל דעכשיו מאתדל"ת אתדל"ע דכל מה שנתעור' ונמשך אור ושפע מעצמות המאציל באבי"ע הכל תלוי במעשה התחתוני' באתעדל"ת מלמטה למעל' לפי אופן העלא' מ"ן כו' אבל לע"ל יהי' גלוי אלקות למטה כמו למעלה בשוה ולא מצד אתדל"ת כלל אלא מצד עצמו בלבד כמו שהי' בתחלת ההשתלשלו' שהי' חפץ חסד מצד עצמו שלא מצד אתדל"ת כלל וכלל וכמ"כ יובן בענין ההפרש בין תפילין דכנ"י שזהו באתדל"ת מלמטה למעלה דכתיב שמאלו תחת כו' תש"י תחלה להעלות את כנ"י וכן וקשרתם לאות כו' תחלה כדי שיהי' אח"כ בחי' ההמשכה מלמעלה למט' בתש"ר דהיינו וימינו תחבקני כו' ע"י רצועות כו' וכל זה כנשמו' שבגופי' הוא שמצות הנחת תפילין שלהם ב"ד מוחי' קדש והי' כ"י שיומשך עליהם מלמעלה ע"י אתדל"ת תחלה בתש"י בד' פרשיו' דקדש בבחי' שקיעה בחותם שעל זרועיו שמאלי תחלה כו' אבל מצות תפילין שהקב"ה מניח הוא כמו לע"ל אתדל"ע מצד עצמו כי חפץ