כא, ג

בהתלבשות בכלי כנ"ל (והוא מפני שמלמטה למעלה עלה בבחי' יש בב' דברים א' גופה של ההעלא' שעולה מצמצום דלמטה עולה בבבחי' יש כנ"ל והב' והוא העיקר שהוא דלאחר שעולה הוא מלביש לעליון דהלבשה זו בחי' יש בולט יותר להעלים בתוכו פנימית העליון כמו אותיות מחשבה שמלביש לפנימית הכוונה שבמחשבה) וזה מובן ע"פ הקדמה הנ"ל בענין ההעלא' דעליות העולמות הנז' בע"ח ומעתה יש להבין ענין החותם השני שהוא בהיפוך דמשקיעה דלמטה נעשה בחי' בליטה מלמעלה כנ"ל וזהו יובן ע"פ הקדמה אחרת הנז' בע"ח ג"כ בענין העלא' בהיפוך מהעלא' הנ"ל דהנה העלאה הנ"ל אין עיקר ענינה רק בהתלבשות שמלביש לעליון בעלותו שנראה ליש ודבר נגלה מבחוץ להעלים בתוכו הפנימי' שבעליון כנ"ל אבל ענין ההעלאה אחרת יש שנק' בחי' התכללות תחתון בעליון כשעולה שם נכלל ומתאחד בו ונתבטל מהותו שם כאילו אינו במציאות בפ"ע כלל וכלל כו' והוא כמו בחי' עיבור הולד בבטן אמו שנכלל בה ולא ניכר במציאות כלל כו' כך התחתון נכלל בעליון ממש ולא שהו' מלבישו כהעלא' הנ"ל וזהו הכלל לכל בחי' העלאת מ"ן בכל מקום שזהו בחי' התכללו' דעלול בעילתו (כדוגמת בחי' עלולי' הנ"ל שהשכל נכלל ברצון והמדות נכללים בשכל כו' כידוע שהרצון למעלה מן הטעם ומה שיש טעם לרצון נכלל בו בהעלם ועיבור ולא ניכר במציאות כלל וכן בשכל יש בחי' מדות בהעלם ועיבור [ונק' עיבור ז"א בבטן אימא כמשי"ת] וכמו אותיות השכל שנכללים בעצם המושכל ולא ניכרים כלל וכך נכלל הדבור במחשבה והמעשה בדבור כו') ויובן דבר זה מבחי' ז"א שהוא המדות שהוא בבחי' עיבור בבטן אימא כו' דהיינו שבהשג' דבינ' נכלל התפעלות המדו' בהעלם כמו שאנו רואי' באדם שטרוד בעצם השכל נכלל ועולה שם התפעלות הלב ואינו נק' העלא' זו הלבשה לשכל אדרבה העלא' זו התכללות ובטול מהות המדות בשכל וכן בטול והתכללות השכל וטעם ברצון כו' שהוא בחי' בטול בתכלית (וכמ"ש במ"א בענין ואל משה אמר דלא ידיע' בשם וכן א' זעירא דויקרא וכה"ג) ובחי' עיבור דתלת גו תלת כו' היפך זה דחב"ד וחג"ת מתעלמי' בהעלם בנה"י שזהו כמו במדו' טבעיים דתינוק יש בו בהעלם ועיבור אור העליון מהם שהוא המושכל של המדו' כשיגדל ויבאו בגלוי דלפי שכלו יהולל איש כידוע וקודם שיגדל המוחי' בהעלם כו' ה"ז העלם ועיבור דעליון בתחתון כענין התלבשו' הרצון בשכל וטעם שהוא בא שם בצמצום והעלם והטעם מלביש לרצון וכך השכל בהעל' במדות כו' שזהו כענין הנ"ל בהתלבשות עליון בתחתון דרך ירידה כו' שזהו היפך מענין התכללות תחתון בעליון דכאן כו' ומה שית' דלידת הולד בא מצד העלמו בבטן היינו מחמת העלם המדות בשכל הנק' התכללות ולא מחמת שהוא תלת גו' תלת כו' דהעלם זה מעליון לתחתון (ובאמת דוקא מצד העלם דתלת גו כו' יבא סיבת הלידה שמתהפך ויוצא כו' ושרש ענין זה מבואר במ"א בענין תיבת נח כו' ובענין עמדתי לפניו דאליהו דאשתוהי אשתהי יב"ח כו' דהיינו העלם המוחי' יותר גורם לידת המוחי' כו') והנה על דרך משל מהעלם הולד בבטן אמו שנכלל באמו ונתעלם שם בהתכללו' כו' מזה העיכוב בהעלם ט' חדשי' בעיבור בא סיבת לידת הולד כך הוא ענין לידת המדות מן השכל שנק' בינה אם הבנים שזהו ענין בצאת ישראל ממצרים ממיצר מי דבינה שהי' ז"א בבחי' עיבור בבטן אימא כמבואר במ"א באורך וביאור זה דרך קצרה היינו בחי' העיבור והתכללו' המדו' בהשגה תחלה שמזה דוקא יבא בחי' לידה של המדו' שהוא ענין גילוי מציאו' שלהם במהות בפ"ע כידוע (ודוקא ממה שהי' הולד מקופל ראשו בין ברכיו כל ימי העיבור שזהו ענין תלת גו תלת הנ"ל ואמנם אין פי' העלם דתלת גו' כו' כנ"ל דהיינו העלם המוחי' חב"ד וחג"ת בנה"י כהעלם עליון בתחתון כו' אלא אדרבה זה ההעלם הוא בבחינות התכללות תחתון בעליון ממש דהיינו שהמוחי' דולד ומדותיו הן בהעלם בהתכללו' למעלה שזהו כמו דוגמת השינה שאדם בשעה שישן שכלו