כא, ד

ומדותיו בהעלם ג"כ והיינו שהן בבחי' עלי' והסתלקות והתכללות בנפש ולא באין להאיר במוח ולב רק ברשימו בעלמא כמו כח המדמה שבמוח וכן קיסטא דחיותא שבלב בחי' רשימו מהמדו' כו' כך הוא בחי עיבור דולד שראשו בין ברכיו כו' דודאי כל מה שיש בו מוחי' ומדו' הכל הוא בבח'י עלי' והסתלקו' שזהו בחי' התכללו' ממש באמו שהרי אוכל מה שאמו אוכלת כו' וכירך אמו הוא כו' כמ"ש במ"א ומ"ש תלת גו' כו' דחב"ד וחג"ת מתעלמי' בנה"י הוא עד"ז דוקא דהיינו שהן בבחי' ההעלם והתכללו' למעלה במוחין דאמו כו' ומ"ש דמתעלמים בנה"י לא שמתלבשין ושורין שם כהתלבשות הרצון בשכל הנ"ל אלא שהן שם בכח והעלם ולא בגילוי וכאשר יולד יוצאים מעט מעט לגילוי במשך זמן גדלותו כידוע וא"כ לפ"ז נהפוך הוא דאדרבה משום שהיו המוחים דולד בהעלם ועיבור ט"ח שהוא דוקא בחי' ההתכללות ממש בבטן אמו לזה בא סיבת לידת הולד במהו' בפ"ע דהיינו בחי' לידת המוחין כנ"ל כמשי"ת וד"ל) והנ' ע"י בחי' התכללו' המדות תחתון בעליון עי"ז נמשך אח"כ מן העליון בחי' מוחי' חדשי' לגמרי למדו' בבחי' אור חדש ולא האו' הסתלקות נה"י דאימא כו' ונמשך מוחי' חדשים למדות שנולדים והיינו שלא בא האור העליון למטה בבחי' לבוש וצמצום והעלם כלל אלא בחי' גלוי אור חדש שאינו בא בבחי' כלי ולבוש כלל (עד"מ ע"י התכללות השכל והשגה הראשונה למעלה מן השכל בכח עצם השכל ההיולי נמשך עי"ז מכח המשכיל אור שכל חדש (כמ"ש במ"א בענין סייג לחכמה שתיקה שהשתיקה הוא התכללות ובטול השגה הראשונה לכח השכל ועי"ז נמשך מוחי' חדשי' לגמרי כו' או עד"מ תלמיד דטריד למיבלע שנכלל בכל כח שכלו בבחי בטול המהות בשפע שכל ששומע מרב מזה נמשך לו אור שכל חדש להשכיל חדשות במה שקיבל שנק' תולדה כו') (אך מה שבא האו' בלי לבוש וצמצום כלל זהו בא מצד התכללו' בעצם שממשיך רוח חדש מעצמו' בלי לבוש חצוני כלל משום דרוח אייתי ואמשיך רוח כמוהו ממש ואם ההעלא' הזאת באה בבחי' בטול המהות בלי לבוש ויש אדרבה הפשטת היש בהיותו נכלל בעליון והי' כלא כו' מזה נמשך רוח העליון ג"כ בזה האופן שהוא בלי מהות ויש כו' דהיינו שאינו בא בהתלבשות חיצוניות כלל (ומובן זה בלידת המדות שהמוחי' שנולדו עם המדות הן בחי' עצמיים כמו שהמה ממקורם וראיה לזה ממש שיגדלו מעט מעט מעצמם ואם היה בדרך לבוש וצמצום לא היה נתוסף גידול שכל ומדות כלל רק כמו הראיה שמתלבש בכלי העין שלא יוסיף ויגרע וכן לבוש המחשבה במוח וכלי הדבור בגדול כו' (ומה שהתנוק יגדלו איבריו וכן יגדלו לבושיו דמחשבה דו"מ זהו ג"כ מצד הלידה מאחר שנולד בחומר וצורה הרי כמו שהצורה תגדל להיותם בבחי' עצמיי' כך יגדלו כליהם) ומכל זה יובן ענין החותם השני שהוא בהיפוך מהותם הראשון דהיינו שע"י בחי' השקיעה דלמטה נעשה בליטה מלמעלה כנ"ל דהיינו בחי' בטול והתכללות שנכלל ובטל בעליון רוח אייתי ואמשיך כמוהו רוח העליון שיומשך בבחי' בליטה מלמעלה דהיינו בחי' גלוי אור חדש מעצמו' המאציל באצי' שלא בא בבחי' כלי ולבוש כלל וכמו שיהיה לע"ל דכתיב ולא יכנף עוד כו' כנ"ל שזהו למעלה מאור הגנוז ומלובש ברמ"ח איברין דמלכא ע"י מעש' המצות וכל זה מפני שהעלאה זו שנק' העלאת מ"ן כנ"ל אינה באה למעלה בבחי' יש להלביש העליון כו' וגם בעלותו מלמטה אינה בבחי' יש אדרבה הכל בבחי' המהות רק בעלותו מלמטה נק' בטול היש לבד ובעלותו שנכלל ובטל ממש בעליון היינו בחי' התכללות ובטול בעצם ממש ולזאת רוח אייתי רוח כו' להמשיך אור העליון בבחי' בליטה דהיינו שאינו מתלבש בבחי' כלי בהעלם וצמצום כו' (וכנ"ל בהפרש שבין בחי' רצוא ושוב בדרך העבודה)