כב, ב

האלקי להוות העולמו' כמו אור ורקיע למטה בפרט ולמעלה הן ב' אלפי שנה כו' וגלוי והתפשטות אור האלקי להוות הבריאה ליש בתמידו' הן הנה גופי האותיו' האלקיי' הללו שמהן ועל ידן דוקא נמשך שפע האלקי וכנ"ל (ואין זה מובן לכאורה דאין זה דומה לממוצע שהממוצע מביא ומחבר לעצמו' העליון בתחתון כידוע ובכאן הרי השפע שנמשך לעולמו' אינו רק מבחי' האותיו' עצמן שנק' מהווה כנ"ל ולא מבחי' העצמו' דאורו' דאצי' ואיך נק' ממוצע כו' אך שרש הדברים הוא כמבואר במ"א דהאותיו' הן בחי' כלים מגבילי' האור כמו אותיו' השכל שמגבילי' לאור העצם ואע"פ שהן מתארים תואר השכל אין זה רק לגבי העלול מן השכל כמו התפעלו' המדו' שנולדי' מן השכל שהמדו' מהות אחר נבדל ומרוחק בערך ממהות השכל והנה אנו רואי' בחוש שבלעדי אותיות השכל לא הי' חיבור וקשר כלל בין השכל והמדו' שיהי' התפעלו' המדו' מן השכל כי לא קרב זא"ז כלל ואם הי' מתבונן בדבר מה אם לטוב או לרע הי' נשאר הענין בשכל ולא הי' בא לכלל התפעלו' מדו' אוי"ר אהבה לטוב וירא' מן הרע כו' רק ע"י אותיו' השכל שהוא גילוי השכל ותוארו הבא בהגבלה הוא המביא שפע השכל לבא ממהו' למהו' שהוא בחי' המדו' והיינו שאנו רואי' שמיד שיתבונן באותיו' באותיו' מחשבת שכל לטו"ר מזה יתפעל במדו' שהוא אוי"ר ולפ"ז עיקר המביא עליון בתחתון הוא אותיו' השכל ולכך נק' בחי' ממוצע וגם זה אמת שהאותיו' עצמן נמשכי' ומתפשטי' במדו' ולא גופו ומהותו של השכל כמו שהוא שא"א שיתפעל במדו' במהו' שכל ממש כו' אבל עכ"ז האותיו' הביא ו תולדה זו מן השכל למדו' וה"ז עד"מ הכלי שהוא ממוצע לחבר ממהות למהות זולתו ככלי הסכין שמחבר התנועה שביד בנחתך וכה"ג כלי ההבטה שמחבר הראי' למרחוק וזה נק' כלים פשוטים ואותיו' השכל נק' כלים מקבלים שמקבלי' אור השכל ומשפיעי' למדו' ככלי הכוס שמריק מה שבתוכו כו' וכך הוא באותיו' המדו' שבלב להיו' שהמדו' בלב ג"כ הן אורו' פשוטי' ומוגבלי' באותיו' הנק' כלים שנק' אמ"ר רוחני שבלב שמביא ממהו' הלב למהו' דבור והוא נק' קול כידוע והיינו סיבת החיבור שיש לאותיו' הדבור וכמו באותיו' הבל הדבור שמקבל מהבל הלב (וכן אותיות המחשבה שנק' הרהורי לבו כידוע) ונק' ממוצע בחיבור קשר ממהות הלב למהות דבור ע"י אותיות הבל הלב שהן בחי' כלים מגבילים לאורו' כו') (ויובן כל זה למעלה בכל התהוו' עו"ע שא"א להיו' כ"א ע"י ממוצע כמו אורות חו"ג דאצי' כשבאו במאמרות יהי אור ורקיע הוא נמשך ע"י ממוצע שהן אותיות דיהי אור כו' כנ"ל דהבל הלב ואותיות הדבור שנבראו מהן האור והרקיע הרי הן מחברי' ומקשרים המדות באור ורקיע תמיד להיות התהוותם תמידי' מאין ליש כו' וכך הוא למעלה מזה גם במקור האורות דחו"ג דז"א שהן בחי' אותיות דבינה שנמשך למדו' דז"א דאצי' שזהו עד"מ למטה כשנמשך אותיו' השכל במדות להחיותם שבחי' גילוי זה מן השכל למהו' מדה נק' ממוצע לפי שמביא ממהו' שכל למהו' מדה כנ"ל וכך הוא בכל עו"ע עד רום המעלות כידוע) (וכמ"ש במ"א בענין ז' הבלי' עלאי' וז' הבלי' תתאי' שהן בג' מדרגות הנ"ל ז' הבלי' דבינה במדו' וז' הבלי' דמדות בדבור וז' הבלי' דדבור בעולמות וכל א' מאלה נק' הבל דמיני' אתעביד קלא רק שזה נק' קלא פנימא' כו' ועתיד לצאת בגלוי כו'):

(לו) והנה יש בענין האותיו' ב' מדרגות א' כמו אותיו' החקיקה שהן אותיו' בעצם כאותיו' החותם וכה"ג והב' אותיו' שהן כתובי' בדיוע"ג הקלף שהן דבר נבדל מן העצם דקלף [כנ"ל באות כד] והדמיון לזה הוא נמצא גם באותיו' השכל ומדו' ומו"ד דאותיות העצמיים שבשכל הוא שנתפשטו במדו' וכמו שטבע השכל בעצם להתחקק באותיו' שנק' גלוי אור השכל כמ"ש במ"א נק' אותיו' העצמיי' שבו ומה שנתפשט הארתן