כב, ג

במדו' להיו' שם לאור וחיו' הרי זה כאותיות החותם שנחקקו' בדבר נבדל כו' וכן אותיות עצמיי' שבמדות כשנחקקי' במחשב' וכן אותיות עצמיי' שבמחשבה בדבור וכן מאותיות הדבור שנחקקי' בהבל האויר לחוץ ממש ונקרא בחי' התפשטו' מעצם האות למהו' נבדל הימנו בשם דילוג הערך וצמצום גדול ומכ"ש מאותיו' מו"ד כשבאין בציור תמונה בכתב שהוא דילוג יותר מדילוג הערך דהבל הדבור כשיוצא נפרד בהבל אויר הארץ שעכ"פ השומע קול הברה זו מקבל מגופו של הבל חי שבדבור שיצא לאויר משא"כ באותיו' הכתב שאין בהן רק רושם מעצם חיות התנועה שביד הכותב ע"פ אותיו' הדבור או המחשבה כו' [ולכך רחוק ערך המקבל מתוך הכתב למקבל מתוך הדבור דעכ"פ קאים אדעתי' דרבי' כו' כמ"ש במ"א] והנה ידוע שהבל הדבור דמיני' אתעביד קלא היותא לאויר העולם שהוא בבחי' נפרד ואינו רק מותרו' וחיצוניו' חיו' הדבור מ"מ יש בו גם מפנימי' החיו' שבהבל הלב שמלובש בדבור שהרי דברי' שיוצאי' מן הלב נכנסי' ללב שומע קול הדבור הנפרד וגם אור פנימי' הרצון ועונג ושכל שבלב נכנס ללב המקבל כו' א"כ ודאי גם בדילוג ערך זה אינו נק' הפסק והבדל לגמרי אדרבה יוכל לבא שם כל הפנימי' והעצמו' אע"פ שאותיו' דשכל ומדו' ומו"ד העצמיי' אינם נמשכי' בגלוי זה שמתגל' מהם כמו מאותיו' השכל למדו' כנ"ל מ"מ יוכל לבא כל פנימי' השפע למקבל מן הבל נפרד של הדבור כנ"ל משא"כ בחי' אותיו' הכתב שנבדלים לגמרי מכח וחיו' אותיו' המו"ד וגם מאותיו' התנועה והמעשה דכתב כבר נפסק ולא נמצא שם רק רושם בעלמא שהוא בהעלם גדול כידוע וד"ל (משא"כ אותיות החותם שחוקק בשעוה שהרי עשה חקיקה עצמי' בשעוה ולא רושם בהעלם כמעשה הכתב כו' וכמו כן הכותב בדיו דרך חקיקה שחוקק בהן קולמסו כו' וכמו והמכתב כו' חרות על הלוחות כו') והנה יש עוד מדרגה הנחשב לבחי' אותיות והוא כמו ממוצע בין בחי' אותיות עצמיי' הנ"ל לאותיות הכתב והיינו כמו אותיות היוצאים מהבל הפה לאויר העולם אך שנעשית נבדלים לגמרי אבל יש כדוגמתן ואינם נבדלים כלל אדרב' אחוזים וקשורים במקור חוצבן ואינן נק' אותיות עצמיי' ולא כאותיו' המתפשטים מן העצם כאותיות השכל שמתפשט במדו' וכן ממדו' למו"ד כו' שזה בא בגילוי עכ"פ אלא הן באים בבחי' דילוג גדול ובצמצום ובהעלם כערך אותיות הכתב הנ"ל והוא ענין ובחי' השערות שיוצאים וצומחים ממותרי מוחים כידוע שיש לכל שער' ושערה גומא מיוחדת בפ"ע במוח שמשם שרש חיות יניקתה ואמנ' השערה עצמה דבר נבדל לגמרי מעצם החיות שהרי כשחותכין אותו לא ירגיש כאב כלל כידוע אך כשימשוך אותה ירגיש כאב מצד שרש יניקתה בעצם הראש והמוחים שבו הגם שאינו רק בחי' מותרות בעלמא מ"מ אחיזתה בעצם החיות ממש כצמיחת האילן משרשי יונקותיו וכה"ג וכידוע שהשערות נק' בחי' צומח שבחי כו' (וכן צמיחת צפורן רק שהצפורן בא צמיחתו ממותרי לחלוחי' מוח שבעצמות והשערות ממותרי הדם) והנה החיות המצומצם ביותר בחלל השערה (וכמו הזיעה שנסחט מן השערה דרך חללה כך החיות נתצמצם בא מגומא שבראש כו') ה"ז כדמיון הבל הדבור שיוצא באויר העולם הנבדל ועכ"ז אינם דומים זע"ז דהבל הנבדל באויר יוצא והולך לו ואין לו אחיזה ויניקה וחיבור עם הבל הפה מקורו [הגם שמתפעל השומע ממנו כמו מקול ערב דניגון שיוצא מהבל הלב כנ"ל זהו מצד קצת החיו' הנשאר בו אבל נפסק ונבדל וקול הכינור יוכיח שמתפעל ממנו ג"כ] משא"כ בחיו' שבשערה הגם שהוא מצומצם ביותר אבל הוא אחוז וקשור בשרש יניקתו בגומא כו' כנ"ל עד שמרגיש במשיכת השערה כו' ומכ"ש שאין לשערות דמיון עם אותיות הכתב שאין שם רק רושם בעלמא ובהפסק וריחוק גמור כנ"ל וגם זה א"א לומר שיהיו בערך אותיות עצמיי' ממש כי אינן רק חיצוניות ומותרות שבאו