כב, ד

בבחי' צמיחה לבד כו' הגם שצמיחה זו עצמי' כצמיחת העלין על האילן וכעשב השדה מ"מ נק' לבוש חיצוני בלבד כידוע (ומ"מ נחשב מותרות עצמיות מצד שצמיחתן בלתי מוגבלת שחותכן וחוזרין וצומחין עד אין שיעור כעשב השדה כו') אך צריך לומר שהן בחי' ממוצע בין אותיות העצמיי' (ככלי המוחי' וככלי הגלגל' כו') ובין אותיות נפרדים לגמרי וגם לא כמו אותיות שמתפשטים מן העצם שבאי' בגלוי נבדל שהרי אינן נבדלים וגם אינן באי' בגלוי כלל כי אור וחיות שבשערות הוא בהעלם וצמצום גדול בדילוג הערך ביותר (וגם אין להם דמיון לאותיות הכתב שמתגלה בהן עכ"פ הכל בחיצוניו' כו') אלא אמיתית דמיונם הוא כמו ענין הארת אור השכל במשלים וחידות שהמשל דבר זר והארת השכל מתעלם שם תכלית ההעלם והצמצום ומה שמבין השכל מתוך המשל בא אחר העלם המשל (ולא כאותיות הכתב שבהן נגלה אור השכל כמו באותיות הדבור רק שהחיות מצומצם בהעלם) וכך חיו' המוחים מצומצם בהעלם גדול בחלל השערה (ולא כאותיות המתפשטים משכל במדות שבאים בגלוי כו' ולא כאותיות מחשבה בדבור וכה"ג כנ"ל אלא כאותיות הדבור שנבדלים באויר אבל המשל מן השכל אינו נבדל כלל שמשל בלא נמשל כגוף בלא חיות כלל ולא כחומר וצורה שזהו כאותיות עצמיים הנ"ל שהרי אין המשל רק לבוש לנמשל כידוע ועכ"ז אינו נבדל אדרבה אחוז וקשור בנמשל ומשם חיותו והוא בא במותרות ונובלו' בלבד כמו השערות ממש) ואמנם הנה ידוע הכלל בכל שפע ע"וע שכל שהשפע באה בקירוב הערך יותר יבא באופן בחי' אותיות שהן גלוי עצמות השפע בכל המדרגות דהיינו כמו בחי' אותיות שהן גלוי עצמות השפע בכל המדרגות דהיינו כמו בחי' אותיות עצמיי' הנ"ל או אם ישפיע בריחוק יותר בערך מצד ערך ריחוק המקבל כו' יומשך באותיות המתפשטים מן העצמות כנ"ל כאותיות השכל במדות ואותיות המדות במחשבה ואותיות המחשבה בדבור כו' ובריחוק יותר עד אותיות שנמשכים בהבדל והפסק מן הפה לאויר העולם שזהו האחרון מכולם וגם זה יותר קרוב מאותיות הכתב שלא נשאר שם רק רושם חיצוני אע"פ שבא שם הכל בגלוי (וכמ"ש במ"א בראיה לזה מאובנתא דלבא שנשכח בפסק דין שנגמר בע"ש כשכותבין אותו אחר שבת דלכך אין יושבין בע"ש כו') ואמנ' בחי' אור ושפע שנמשך כמו ע"י שערות וכמו התלבשות השכל במשל וכה"ג הגם שהוא רחוק יותר גם מאותיות הכתב שבאותיות הכתב הכל בא בגלוי ואינו חיצוניות כ"כ כחיצוניות החיות המצומצם שבשערות כו' מ"מ יש בהן יתרון מעלה במה שאחוזים וקשורים בשרש יניקתם בפנימית ועצמות ומה גם שיוכל להיות בהם דוקא מצד המשכת שרשם יותר פנימית ועצמות מפנימית ועצמות שנמשך בהעלם באותיות הדבור מאותיות מחשב' ומדות עד פנימית הרצון וחכמה שיוכל לבא למקבל כו' וכמ"ש במ"א דהיינו משום שיצאו בבחי' מותרות זהו הוראה על היות שרשם מבחי' פנימית ועצמו' ביותר דזהו הכלל גדול בהשתלשלות דכל שהשפע הולך ממקום הגבוה במדרגה ביותר יותר יבא בצמצו' והעלם בדילוג הערך ביותר מצד ריחוק ערך המקבל אליו וכל שקרו' אליו ערך המקבל יותר יותר יומשך למקבל בקירוב הערך כו' ולפ"ז השפע דשערות וכאותיות הכתב באים ממקום גבוה במדרגה ביותר מכל שפע הנמשך ע"י אותיות עצמיים ואותיות המתפשטים הנ"ל וד"ל) והנמשל היוצא מכל הנ"ל בחלוקי מדרגות שבבחי' אותיות שנק' ממוצעים לחבר העליון בתחתון כנ"ל הנה בחי' אותיות שנבראו בהן העולמות שנמשך מאותיות הדבור העליון כי' מאמרות יהי אור ויהי רקיע הנ"ל ה"ז בחי' האחרונה שבדבור שהוא הבל הנפרד לאויר מהבל הפה העליון (ולכך דבר אלקינו יקום לעולם ואין כל חדש תחת השמש רק ברצון חדש כו' וכמ"ש דברי אשר יצא מפי יצא ממש והיוצא מהווה כו') וזהו נק' הבלי' תתאין דמל' בעולמות בחי' ממוצע בין אותיות הדבור עצמן