כג, ב

זה הממציא השכלה גלויה זאת ואינו רק כמו צינור מעצם כח המשכיל ההיולי הפשוט הנק' ח"ס בכלל והוא הנק' בחי' צומח שבח"ס לבד והן כמו בחי' שערו' הנ"ל והיינו ענין מזל ונוצר דא"א כידוע דאבא יונק ממזל הח' כו') וכידוע בענין י"ג ת"ד דא"א ששרם ממו"ס בדרך דילוג הערך ולכך נק' מזלות לפי שהן יוצאים מבחי' מותרי מו"ס דרך בחי' שערו' כו' וכל זה אינו אלא מטעם שהכתר הוא בחי' מקיף בכלל כעצם הגלגלת כו' כנ"ל וכל מקיף א"א שיבא למטה כ"א בדרך דילוג הערך ולא בבחי' עו"ע כנ"ל וד"ל (ובאמת עדיין אין זה מובן דלפי המבואר במ"א בענין אורו' הנאצלים מעצמו' המאציל הכל שוין בזה שנאצלו ע"י בחי' אותיות ושמות עכ"פ כמו שם ע"ב ס"ג כו' ולכך נק' ע"ס בכלל רזא דשמא קדישא שכולן אינן רק בבחי' שמות דעצמו' כו' כי מצד עצמו לאו מכל אינון מדו' כלל כידוע א"כ למה מכתר לחכמ' בא דרך דילוג בבחי' שערו' כו' אך הענין ידוע שע"ס דאצי' יש בהן ב' מדרגות א' כמו שנאצלו מעצמו' ולא זה מזה בהשתלשלות והב' כאשר באו בסדר השתלשלו' זא"ז מכתר לחכמה כו' וביאור הדברים ידוע שבחי' עצם נקודת מציאותן הראשון לא נתהוו זה מזה רק הכל מן העצמו' כמו עד"מ נקודת עצם החכמה לא נתהווה מכתר שנק' רצון שהרי יש מציאת שכל בלא רצון כלל אלא מעצם הנפש שנק' נפש השכלית כו' וכן החסד והדין לא נתהווה עיקר עצם מציאות נקודתן הראשונה כמו שהוא מתחלת הוייתן מן השכל שהרי יש מציא' אוי"ר בלא שכל המוליד כלל וכלל כידוע ולכך שוין הכל בלי חילוק כלל לגבי העצמו' וכולן מקבלי' התהוותן רק מבחי' אותיו' ושמות העצמו' כנ"ל וכמו עד"מ מן התהוות הרצון מן הנפש ששוה עם התהוות עצם השכל והמדות מן הנפש כו' דהנפש עצמה מושללת מכל בחי' מציאת דבר מה כו' וכך ע"ס נק' ע"ס בלי מה כו' כידוע אך כ"ז כמו שהע"ס נאצלו מן העצמות אבל כמו שהן באי' בהשתלשלו' זה מזה ה"ז עד"מ באדם למטה כמו שמן הרצון נמשך שכל ומן השכל מדו' כידוע שכבר יש עיקר נקודת מציא' רצון ושכל ומדו' מן הנפש רק שבשעה שהנפש מתפעלת מתפעלת ברצון תחלה ומן הרצון יומשך טעם ושכל ומן השכל מדות כו' אזי יש חילוק מדרגות באופן הילוך השפע מזה לזה דמרצון לשכל בא דוקא דרך דילוג הערך כנ"ל דא"א שיתמשך גופו של רצון בשכל כי הרצון נבדל ערכו ממהו' שכל לגמרי כי אין טעם לרצון כלל כידוע והשפלתו וירידתו בשכל בא דרך העל' וצמצום להיותו בחי' מקיף כנ"ל ואמנם משכל למדות בא דרך עו"ע יש מיש אע"פ שהשכל נבדל בערך ג"כ מן המדות אבל יש מציאת מדות בשכל תחלה שזה נק' יש מיש משא"כ ברצון לא יש מציאת שכל והטעם ושכל לרצון שיש בו בהעלם בא ע"י בחי' צומח דהיינו מזל ונוצר כנ"ל וזהו הנק' יש מאין כידוע) והנה מעתה יש להבין ענין כל אות שאין גויל מקיף לה מד' רוחות פסולה הנ"ל בהיות ידוע בענין מזלות דא"א שהן רק מבחי' מותרי מו"ס שבגלגלתא ושרש צמיחתן מעצם הגלגלתא כנ"ל וידוע שיש ב' מדרגות ארחין וחוורתי כו' ובחי' חוורתי דגלגלתא דא"א הוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלתא כו' וארחי' הוא מקום צמיחת שערות כו' והנה בחי' חוורתי הנ"ל הוא בחי' מקור לצמיחת השערות הנק' ארחי' כידוע (וביאור הדברים ידוע שזהו בחינת העונג הפשוט הנעלם שממנו מקור נעלם ופשוט לרצון כי הרצון הוא בחי' המשכה עכ"פ ומקורו הוא בעונג פשוט ועצמי והוא הנק' חסד דע"י כו' וכה"ג ובכלל נק' חוורתי דע"י דבחי' לובן החסדים הטובים הפשוטים שכוללי' בהעלם כל מיני שפע רצון טוב לחסד וי"ג חוורתי הן מקור י"ג ת"ד כידוע וגם הן מקור לתרי"ג מצות ששרשם בתרי"ג ארחי' דגלגלתא כידוע ומבואר במ"א באריכות) והיינו כמו ענין הנ"ל בקלף שכותבין עליו אותיות שהקלף הוא לובן פשוט ועצמי מקיף וסובל כל ציור והמשכת