א, ב

מצות הדעת בתמידות לא יבא לכלל שכחה שהוא היסח הדעת ובעברו על לאו דלא תשכח20 כו' ממילא אין זה רק מפני שלא קיים מ"ע דדעת כי אין השכחה באה רק מהיסח הדעת ואמנם בסיב' השכח' יבא לכלל פר"ע לגמרי לעבור על עבירות חמורות כמ"ש ישראל לא ידע עמי לא התבונן הוי גוי חוטא21 עם כבד עון דלכאורה כפלא יחשב איך בשביל חסרון הדעת והתבוננות לבד יהיה נק' חוטא וכבד עון כו' אלא מפני שהיסח הדעת וההכר' שהוא השכחה מביאה לבחי' פר"ע לגמרי ולכך אמר השמר לך פן תשכח כו' ולכך הוכיח הנביא לבנ"י ידע שור קונהו כו' ישראל לא ידע ע"כ הוי גוי חוטא כו' שכל הסתעפות הרע גמור אינו בא רק מסיבת השכחה לגמרי שהוא רק עוצם היסח הדעת לבד וד"ל. אך מדריג' הב' בכנ"י הוא למעל' מעל' מבחי' הדעת וההשג' האלקי' הנתפסת בכלי המוח והלב בכל חד וחד לפום שיעורא דילי'22 והוא מ"ש ואהבת בכל נפשך במס"נ ממש שלמעלה מן הדעת וההכר' ששוה היא בכל נפש גדול וקטן והוא בחי' אור האלקי המושרש בעצם הנפש בתוך תוכה ופנימיות' העצמי שנק' תעלומת הלב23 או נקודת הלב כידוע שמכח זה העצמי יכולים הכל למס"נ על קדה"ש כו' ובזה לא יפול ענין השכח' כלל וכלל כי אין בו שינוי וחילוף כלל כי אור אלקי זה מאיר תמיד בקביעות בנקוד' הלב בלי הפסק ושינוי כלל והיינו בחי' יחידה שבנפש כידוע שע"ז אמר כנ"י שימני כחותם24 על לבך כמו החותם שהאותיות חקוקים בו כך כל עצם אור הנשמה דבוקה וחקוק' בלבך כמ"ש בזהר דאע"ג דאזיל הכא והכא דיוקני אשתאר בך25 כו' פי' אזיל הכא כו' הן בחי' מוחא ולבא שמוטרדים בתכלית עד שיפול שם בחי' שכח' והיסח הדעת לגמרי כנ"ל מ"מ דיוקני שהוא בחי' נקודת פנימי' הלב והוא עצם נקודת הרצון שלמעל' גם מהתפעלות הרצון כי התפעלות הרצון יפול בו שינוי וחילוף כמו בטרדת פרנס' אבל עצם נקודת הלב לתכלית עומקו לא יפול בשינוי כלל ותמיד דבוק למעל' והוא הנק' שכינ' בכללות נ"י כידוע שז"ש חבוק' ודבוק' בך26 דהיינו דיוקני אשתאר בך כחותם כו' וניכר' נקודה עצמי' זו במס"נ על קדה"ש ובבע"ת אמיתית כראב"ד שיצא' נשמתו בבכי'27 וכה"ג כידוע. ובזה יובן ענין ואספת דגנך שאינו סותר כלל לאור אה"ר דבכל נפשך זה וד"ל:

וזהו ותאמר ציון בחי' פנימי' נקודת הלב שנק' ציון המצוינת28 כו' עזבני ה' וה' שכחני דזהו כמתמיה איך ה' שכחני דודאי כמים הפנים אל פנים29 כו' ואם יש שכחה בכנ"י מצד בחי' הדעת האלקי שיפול בשכחה לפרקים כנ"ל ובכללות נק' סוכת דוד הנופלת30 כו' הנה זהו רק מצד בחי' כלי המקבל דמוחא ולבא דכנ"י שמחמת עוצם טרדת' העמוק' יבלבל המוח והלב לגמרי עד שיבואו לכלל שכחה לגמרי שהוא ענין היסח הדעת כנ"ל שיש בזה הפסק ושינוי תמיד אבל מצד בחי' פנימי' נקודת הלב שלהם ששם אין שינוי וחילוף כלל להיותו בבחי' אלקות ממש שנק'


20) לאו דלא תשכח: ראה סה"מ (להרמב"ם) מל"ת א לדעת הרמב"ן. ס' חרדים בשם ר"י מל"ת התלויות בלב ו. ז.

21) הוי גוי חוטא: ישעי' א, ד.

22) בכל חד וחד לפום שיעורא דילי': ראה הקדמת התניא ע"פ הזהר וירא קג, ריש ע"ב.

23) תעלומת הלב: תהלים מד, כב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצב. וש"נ. שע"ת ח"א ז, א ובהנסמן במ"מ לשם.

24) שימני כחותם: שה"ש ח, ו.

25) דאע"ג דאזיל. . בך: ראה זהר ויחי רמד, סע"ב ואילך. (סבא) משפטים קיד, א.

26) חבוק' ודבוק' בך: לשון הושענא אום אני חומה (ליום ג').

27) כראב"ד שיצא' נשמתו בבכי': ע"ז יז, א. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.

28) ציון המצוינת: לשון הושענא אבן שתי' (ליום ב').

29) כמים הפנים אל פנים: ע"פ משלי כז, יט.

30) סוכת דוד הנופלת: עמוס ט, יא. ראה זהר תצוה קפו, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע שנב. וש"נ.