ה, א

נק' דרך החיים והטוב ולהיפך הל"ת נק' מות ורע ממש כמ"ש ראה נתתי לפניך1 החיים והטוב והמות והרע כו' וכאשר נצטווינו לילך בדרכי המצו' מעשיו' אעפ"י שלא נודע לנו סודות וטעמי המצות הרי אמרו מצות א"צ כוונה2 מפני שבלא כוונה וטעם אין השתדלות קיומן רק מצד האמונ' כנ"ל בפי' אחרי ה' תלכו שנק' הילוך מאחריו גם שלא נודע לו סוד וטעם הרצון האלקי שיש בזה המעשה הגשמי וגם בלבישת ציצית ותפילין וסוכה ולולב ואתרוג וכה"ג שנתפרש טעמיהן כמו בציצית וראיתם אותו וזכרתם3 ובתפילין וראו כל ע"ה4 כי שם ה' כו' ובסוכו' כי בסוכו' הושבתי5 כו' מ"מ לא נודע סודות ורזין עליונים שיש בשרש מעשיהם למעלה כמו בבחי' או"פ ואו"מ שבציצית בל"ב נ"ח ותפילין בד' מוחין כו' וכן במקיפי' דאימ' שבסכך והמשכת דעת לנוק' בלולב ואתרוג וכה"ג בכל המצות ומכ"ש באותן המצות שלא נתפרש טעמיהן כלל שנק' חוקים כמ"ש אם בחקתי תלכו6 ומצותי תשמרו כו' וגם מצות ק"ש שהוא מצות יחוד עליון דע"ס בעצמות המאציל מ"מ עיקר המצוה בק"ש רק לצאת י"ח בלבד שהוא למעלה מן הטעם כי מצות א"צ כונה רצונו לומר שלבד שא"צ הנה הרבה יותר טוב לעשות בלא כונה רק לעשות רצון העליון בלבד מפני שזהו אינו בא רק מכח האמונה הפשוטה דוקא וכמו עד"מ הנ"ל באמונ' הבן לעשו' דברי' שצוה האב כשלא גילה לו הטע' שישמור לעשות מצד האמונ' בלתי נטי' ימין ושמאל משא"כ אם הי' יודע טעם לא היה חזק כ"כ בלבו והי' נוטה קצת כו' וד"ל. אך הנה מובן עוד ממשל הנ"ל שבשמירת ל"ת שהיא להתרחק מכל דבר רע גמור אשר שנא ה' ותעוב בעיניו כו' הגם שבזה יש יותר העלם אור כי לא נודע כלל טעם ההרחקה כמו לא תלבש שעטנז וכלאים7 ולא תאכל חלב ודם8 וכל מאכלות אסורות כחזיר וכל בהמ' טמאה וכן בביאו' אסורות כעריו' ואעפ"י שנפשו של אדם מחמדתן9 הרי ימנע מהם רק מצד הגזרה שאביו שבשמים גזר עליו כמו שא' אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי אבל אבי שבשמי' גזר עלי10 כו' וגם אותן ל"ת שנתפרשו טעמן והשכל מחייבן כגזל וש"ד ועריו' וחילול שבת וכה"ג מ"מ לא נודע סוד ה' איך ומה הפג' הגדול למעל' כו' וזהו כמשל הנ"ל באזהר' האב להבן שיתרחק מאד לנפשו מדברים המזיקי' ביותר שיזה' נפשו בתוקף אמונ' חזקה לשמור עצמו מכל דבר רע המזיק יותר משיתאמץ לעשות רצון האב במצותיו לפי שיש בזה תוקף אמונה יותר מכפי המדה מב' טעמים א' מפני שדבר ששנאוי ותעוב בעיני אביו ימאס גם הוא לבד הטע' שמזיק לנפשו כו' והב' מצד שתוקף האמונה נתגבר בזה יותר להיותו בהעלם דבר ביותר ונק' מקיף שבהעלם גדול והוא ענין א' עם הטעם הג' שלא לפגום בכבוד אב שזהו הרבה יותר קשה בעיניו ממניעת מעשה שציוהו כנ"ל וד"ל וכך יובן במצות ל"ת שיש בהן ב' טעמים א' מצד ששנאוי ותעוב בעיני ה' והן לנגד רצונו מאד וכאשר באמת ובאמונה מתקשרים בנ"י שנק' בנים יחייב להיות בהם תוקף כח האמונה בזה יותר שיהי' מואס ברע ולבער הרע בכל כחו עוז כמ"ש ובערת הרע מקרבך11 וכמו שיברח מדבר הממית כו' והב' מצד גזירת כיבוד אב שלא


1) ראה נתתי לפניך: נצבים ל, טו [בשינוי ? ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ד. וש"נ].

2) מצות א"צ כוונה: ראה עירובין צה, סע"ב. לקמן כו, ב. כז, ב. סט, א. שע"ת ח"א יב, ריש ע"ב ובהנסמן במ"מ לשם.

3) וראיתם אותו וזכרתם: שלח טו, לט.

4) וראו כל ע"ה: תבוא כח, י.

5) כי בסוכו' הושבתי: אמור כג, מג.

6) אם בחקתי תלכו: בחוקותי כו, ג.

7) לא תלבש שעטנז וכלאים: תצא כב, יא. קדושים יט, יט.

8) ולא תאכל חלב ודם: ראה ויקרא ג, יז.

9) כעריו'. . מחמדתן: ראה מכות כג, ב (במשנה).

10) אל יאמר אדם. . גזר עלי: ראה תו"כ ס"פ קדושים. שע"ת ש' התפלה עא, סע"ד ואילך.

11) ובערת הרע מקרבך: פ' ראה יג, ו.