ו, א

בענין פרות הרעות שבלעו לפרות הטובות ומראיהן רע1 כו' וכן נבלע ישראל בגוים2 בע' שרים וזהו ויאכלו את ישראל בכל פה דהיינו שהטוב נבלע ברע כו' כידוע ונמצא שס"ה ל"ת בחי' מקיף לשמור על מ"ע שנק' רמ"ח אברין דמלכא כו' שלא יומשך מהם חיות ואור אלקי לחיצונים כלל והיינו שמי עם י"ה שס"ה ל"ת כו' ודוקא י"ה שהן חו"ב3 שבמחשבה דוקא לפי שעיקר השמירה מכל דבר רע אינו אלא במחשבה דוקא לפי ששם בחי' פנימי' היחוד דאו"א שהוא מקור ומקיף לכל היח"ע שברמ"ח מ"ע ולהיפך בפגם המחשבה אז יוסר אור המקיף דחו"ב ויכול לבא לכל דבר רע וכענין הרהורי עבירה4 שקשים מעבירה אע"פ שאין עונשין רק על המעשה5 ולא על ההרהור מ"מ קשה ההרהור במח' מגוף המעשה לפי שמשם הוא בחי' מקיף לשמור ולהגן כנ"ל וראיה לדבר זה מה שכל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה6 כידוע ועוד ראיה מן מצות ת"ת שכנגד כולן7 וארז"ל לא אבדה הארץ8 רק בעון ביטול תורה שנאמר על מה אבדה הארץ על עזבם9 כו'. והענין הוא מטעם הנ"ל שהתורה שרשה בחכמה שבמוח הראש והוא מקור ומקיף לכל רמ"ח אברים שברמ"ח מ"ע ע"כ בעון ביטול תורה נפגם המקיף שבמחשבה ועיון בד"ת שממילא אין שרש למ"ע וכאילו פגמו בכל המ"ע וכמ"כ השמירה לדבר רע הוא דוקא במחשבה שבמוח וכמו שאנו רואים בחוש שכל סיבת הנפילה ברע גמור אינו רק במחשבה תחלה שיעמיק מחשבתו בדבר רע של זנות וגזל וכה"ג ומן המחשבה יבא למעשה אבל עיקר סור מרע אינו אלא במחשבה דוקא היינו כאשר מדחה מן המחשבה כל דבר רע בדחי' והרחקה גמורה אזי ממילא לא יבא לידי מעשה ח"ו וע"כ הרהורי עבירה קשי' מעבירה כידוע ולזה יובן עכ"פ שכח האמונה החזקה שבמ"ע כטבע בנפשותינו הרבה יותר מזה יש כח האמונה בחו"ב שבמחשבה שבמוח לשמור הנשמה מכל דבר רע להרחיקה ולדחותה בכל כח ועוז כמו טבע חזקה רק מצד האמונה שנק' בחי' מקיף והוא שנקרא בשם עטרת10 כידוע (ויכול להיות שיהיה מקיף זה דאמונה על שקר וגם על דבר רע כמו גנבא אפום מחתרתא11 רחמנא קריא ומה שקורא לה' שיענהו ויעזרנו להצליח בגניבה זו אמיתית מצד האמונה ומה שעושה הרע גמור דגניבה מתאות נפשו הבהמית אינו סותר לזה כלל וזהו מפני שבמקיף דאמונה יש הארה חיצוני' מרחוק מאד שלא נכנס בגלוי אור כלל וזהו ששם שמים תמיד שגור בפי הכל12 וגם בעד שקר ונשבעים לשקר ג"כ ומ"מ כח האמונה אמיתת מצד עצמה ע"כ מצות האמונה היא דוקא שתבא לידי גלוי בכח חזק במוח ולב אע"פ שירושה היא מאבותינו13 וד"ל) וזהו שאמר במדרש איכה שויתר ה' על גזל ועריות וש"ד שהיה בבית ראשון ולא ויתר להם על עון ביטול תורה14 כמ"ש על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם כו' דהנה בשעת עוז והתקשרות המחשבה ועיון היטב בד"ת היינו בבחי' י"ה חו"ב שבמחשבה דכנ"י בכלל הרי כנ"י מקושרים ועומדים במהות מחשבתו ית' שלומד בחכמתו העצמי' שבתורה בכל יום15 אע"פ שמלובש בעניני' גשמי' אין זה הסתר כלל


1) ומראיהן רע: מקץ מא, כא. ראה גם תו"א מקץ לא, סע"ב. לב, ב. תו"ח שם רטו, סע"א ואילך. רטו, ג. שע"ת ח"ב עו, סע"ד ואילך. עט"ר ש' ר"ה ע' 52.

2) נבלע ישראל בגוים: הושע ח, ח [בדילוג ? ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' ש? נ"ך ע' צא, שע"ת ח"ב עז, ב ובהנסמן במ"מ להנ"ל].

3) י"ה שהן חו"ב: ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.

4) הרהורי עבירה: ראה יומא כט, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' פח? הנחות תקע"ז ס"ע יז ואילך? שע"ת ח"א ד, ד ובהנסמן במ"מ להנ"ל.

5) המעשה: תוקן ע"פ דפוס ראשון.

6) מחשבה. . מצרפה למעשה: קידושין מ, א.

7) ת"ת שכנגד כולן: פאה רפ"א.

8) לא אבדה הארץ: נסמן בסמוך הערה שויתר.

9) על מה. . על עזבם: ירמי' ט. יא. יב.

10) האמונה. . עטרת: ראה לקמן ע' ז. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשמ ואילך. ח"א ע' ד (בשם המקובלים הראשונים). נביאים ע' רכג (בשם ספרים). לקו"ת ואתחנן ה, ג. פרדס (שעה"כ) שכ"ג, מערכת עטרה. (וראה גם ס' מאירת עינים לר"י דמן עכו (ירושלים תשל"ה) לא, ב).

11) גנבא אפום מחתרתא: ראה ברכות סג, א [ע"פ גי' הע"י]. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' ט.

12) ששם שמים. . בפי הכל: ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קמב? שע"ת ח"א ח, ב ובהנסמן במ"מ להנ"ל.

13) האמונה. . שירושה היא מאבותינו: ראה להלן ז, סע"ב. ט, א. כה, א. תניא פי"ח ופל"ג. שע"ת שם. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע כח ואילך. וש"נ.

14) שויתר ה' על גזל. . ביטול תורה: ראה פתיחתא דאיכ"ר ב. ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. להלן ו, ב ממס' יומא. מאמרי אדה"א נ"ך ע' צג. וש"נ.

15) שלומד. . שבתורה בכל יום: ראה ע"ז ג, ב.