ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'תשסה

ב"ה, יום ה', ער"ח סיון, מלכות שביסוד, תש"ב

נוארק, נ.ז.

כבוד מנהלי המרכז לעניני חינוך

אחדש"ה באה"ר.

ברוב עונג קראתי מכתבם מיום כ"ג לחודש אייר וההתענינות שהראו להערותי בהשמועסן שיוצא על ידם, ועוד יותר שהפליאו להאיר את עיני בההערה בענין יעקב אבינו לא מת. והיות שיקרים לי מאד דבריהם, אצייין בזה איזה ענינים. ואין כוונתי לבוא בזה בחליפות מכתבים ולחכות על תשובתם, כ"א רק בתורה הערה ולעיין בזה בעת הפנאי.

א) ר"ל, שדברי החדא"ג שלא מת היינו בנפש, ולכאורה ל"מ כן בתוס', וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו וכו'.

הנה בתחילת דברי החדא"ג הביא דברי התוס' ומביא פרש"י ודחנטו חנטיא כו' נדמה להם שמת אבל חי הי', וע"ז אמר החדא"ג "והענין דחוק וכו', ושמעתי לפרש וכו'", ואומר פירושו. וא"כ נראה להדיא שהחדא"ג הי' לו לדוחק פרש"י והתוספות - כי למה לנו להרבות במחלוקת רש"י ותוס' במקום שאין מפורש פלוגתתם - ומשו"ז כותב פירושו ששמע, ואין צריכים לדחוק שתוס' כתבו לפי קס"ד. ובדרוש אין פלא לפרש פירוש נגד רש"י ותוס' כמו שהמובא בתוי"ט פ"ח מ"ה דנזיר, וז"ל: הואיל לענין דינא לנ"מ וכו' הרשות נתונה לפרש, שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא, שהרשות נתונה לפרש במקראות, כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמ', אלא שצריך שלא יכריע לפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ'. וכן מובא בהרבה ספרים, וכן רואים אנו במוחש שמפרשים פסוקים באופנים שונים וכן מאמרי חז"ל והדומה.

ב) כותבים במכתבם: ויומתק עי"ז שינוי השמות הפסוק (ישעי' מ"א) אל תראי תולעת יעקב מתי ישראל ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק וכו' מתי ל' מיתה. א) עיין בעץ יוסף שם על המדרש שמביא בשם היפ"ת, וז"ל: מדכפל תולעת יעקב מתי ישראל רמיז איעקב גופי', ור"ל שהי' סימן לבנים כי כמו שלא אכלתו התולעת כן לא יכלו העכו"ם את ישראל. ב) אם נאמר דברי האלשיך הק' כפשוטו שהיתה מיתה בישראל, אז יקשה דברי המד"ר שם שאמר למה מת יוסף בפני אחיו וכו' לא כך אמרתי לו אל תירא תולעת יעקב, ואם שהי' מיתה בישראל אפשר הי' צריך לחנוט אותו בשביל זה. - ויש לעיין בזה.

ג) כותבים שצ"ע מדרז"ל על פירושו של האלשיך הק' (מזח"ב נ, ג ופירש"י וב"ר פצ"ו), הלא בגמרא מביאים הפסוק ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' ואל תחת ישראל וגו' אף הוא בחיים, ומשמע שהוא בחיים שני השמות יעקב וישראל, וכן הבין הבעל עקידה בפרשת ויחי שער הל"ב, שכותב שם וז"ל: כי על כל פנים הי' לו לומר ישראל אבינו לא מת וכו', וגם שהכתוב שהביא מזכיר אותו אל תירא עבדי יעקב וגו' ואל תחת ישראל, וא"כ מהסוגיא שבה אנו עומדים משמע שגם ישראל לא מת.

ובפירוש באר מים חיים על פ' ויחי (וכן בפי' אוה"ח) מביא אלא דורמיטא אחזו ונראה כאילו מת ובאמת עלה חי לג"ע, ומביא ג"כ בשם הילקוט עה"פ ויקרבו ימי ישראל למות, א"ל הקב"ה חייך נטמן אתה ואין אתה מת וכו' (ועיין בבעה"ט בראשית פרשה ן' פסוק ה' עה"פ אנכי מת: ג' במסורה וכו', אע"פ שאמרו יעקב לא מת, כיון שאמר משה אנכי מת אמר אותו גם הוא וכו').

ובאמת נפלאתי מה שבמאמרם שכתבו לי לא הביאו כלל דברי בעל העקידה בשער ל"ב שיש שם מאמר ארוך בענין זה, ובאותו הדרך פירש ג"כ המלבי"ם בפ' ויחי.

ואגב אציין שראיתי בהגהות הש"ס הנדפסה בש"ס ווילנא למס' תענית מאת חכמת מנוח, שדעתו שיעקב אבינו לא מת מיד במצרים אלא בארץ ישראל, וזה רמז הנה אנכי מת בקברי, יעו"ש בדבריו.

א] אין להקשות מעץ יוסף על האלשיך.

ב] א"א לחנוט, אם לא הי' מיתה ביעקב כי הגוף אחד.

אין להקשות מהעקידה על האלשיך.

ובש"ס יפרש, דכיון דהגוף נשאר חי (אלא דאין בו החיות שנתוסף בקרוא שמו ישראל) הרי דומה הוא לזרעו. ופשוט.

כ"ז כתבתי רק לפלפולא בעלמא ואינני מבקש תשובה על דברי אלה כי כתבתים רק לסימנא בעלמא שחביבים עלי דבריהם.

בנוגע לבקשתם להשתדל בהפצת השמועסן, הנה כפי שידוע להם הנני טרוד ביותר, מ"מ לא אמנע א"ע ואעשה בזה כפי יכולתי בעזר השי"ת ויתעלה.

בכבוד והוקרה רבה,

משה פנחס כ"ץ

ז'תשסה

נדפסה בקונ' "צדי"ק למלך" ה ע' 41, מצילום כתי"ק, בשוה"ג אגרת הרמ"פ כץ, המועתקת בזה באותיות קטנות.

אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ג ד'תרפד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'תשפא. ז'תשצט.

ז'תתב. ז'תתמא. ז'תתקנח. ז'תתקפד.

מכתבם מיום כ"ג לחודש אייר: דלעיל ח"א אגרת כ.