קא, א

האכיל' שהמאכל נהפך לדם ומים ממשיכים כל חיות הדם הזה לכל אבר להגדיל חיותו ע"כ אכל ולא שתה אכילתו דם לבד כו' כך מבחי' מ"ד לבד לא הי' נמשך ומתפשט אברי הולד רק ע"י המ"ן שנהפך לחסדים להמשיך חיות כל אבר בריבוי התפשטות) והיינו למעלה בחי' ה"ג של צורך העולמות להחיות רוח שפלים1 בחסדים דוקא כנ"ל וד"ל ונמצא דשניהם אמת דה"ג עצמן שהן בבחי' או"ח אל אישך כו' הוא שנהפכו למי חסדים להיות ראש ומשפיע לבי"ע וזהו ענין הנ"ל בב' הפכים דמל' דאין ויש הנ"ל שהוא בחי' מקבל תחל' ואח"כ משפיע כו' וד"ל ובזה יתורץ ענין הביטול דאליהו גם בגופו כמו בנשמתו דאע"פ שהגבו' דאו"ח ביב"ח יותר נמשך בהתהפכות לחסדים בבחי' יש יותר אבל בזה נבדל נשמת אליהו שהי' גם בבחי' היריד' דאו"ח בהתפשטות ליש יותר גם כן בבחינת הביטול הגדול בלי שינוי כלל והוא להיותו מאותן נשמות שיהיו לע"ל בימי משיח שלא הי' כמוהם כלל דהיינו שגם בבחי' היש שלהם הם כמו בבחי' האין ממש וכמשי"ת ב"ה וכמו כן נשמת חנוך דכתיב ביה ויתהלך חנוך2 את האלקים כו' והוא פנחס והוא אליהו3 ודוגמא לזה הי' בלידת קין שנאמר בו קניתי איש את ה' ממש אך הי' בו נפיל' והוא כל בחי' התוהו שצריך תיקון כידוע משא"כ באליהו4 וחנוך5 וד"ל:

(סה) ומעתה יובן בתוס' ביאור ענין הנ"ל בבחי' העיבור וקליטה איך שדוקא ע"י הביטול והתכללות דבחי' אין הוא עצמו הגורם להיות אח"כ בחי' התפשטות והגשמה דציור הולד והא בהא תליא דוקא דהיינו כמו ענין הנ"ל בב' הפכי' דמל' אין ויש דהא בהא תליא דוקא וכמו שהה"ג בהסתלקות הן עצמן שנהפכו לחסדים בבחי' יש (וכדוגמא זו היה בתיבת נח6 שההעלם ואין דתיבה עשה היש הגלוי כו') ויובן זה עוד ע"פ המבואר במ"א ע"פ בצאת ישראל ממצרים7 ממיצר הגרון כו' מצר מ"י כו' דהנה ישראל עלה במח' שבראש שהן מוחין דחב"ד שכלולים שם כל ס"ר נש"י בס"ר אותיות דאבא כנ"ל וזה היה דורו של משה ת"ר אלף בבחי' חכ' שבראש בציור קומת אדם כו' ומבואר במ"א בענין יצ"מ ומסעות שבמדבר עד ביאתם לארץ ישראל ארץ טובה ורחבה כו' שיש בזה ג' יציאות ובקיעות מן המיצר שנק' בקיעת הפרסא הא' בחי' בקיעת הפרסא שבין אור הכתר לחכמה שבראש שזהו הנק' קרומא דאוירא8 כו' והוא מ"ש והחכמה מאין תמצא9 מאין דכתר שבא בדילוג המדריגה בשינוי המהות כמו מאין ליש ע"י מסך דמל' כו' ועד"מ המשכיל שכל חדש שתחלה מתעלם ומתעכב בכח השכל ההיולי בבחי' העלם ואי"ן והעמדה והעכבה זו הוא ע"י בחי' הקרומא כו' ואח"כ בוקע הקרום ואז נמשך התהוות השכל החדש ליש ודבר מה כאו' הנולד ע"י מסך שנק' אור של תולדה10 הארה דהארה כו' כך ע"י העיכוב דשכל בכח המשכיל שלמעלה מן השכל הוא כמו עיבור הולד בבטן כו' הוא הגורם שבוקע ונולד אור החכמה מאין ליש ואם לא העיכוב והתכללות זו לא הי' בא אור החכמה בשינוי מהות יש וראיה לזה מסייג לחכמה שתיקה11 שע"י השתיקה דוקא עולה השכל בכח השכל בבחי' עיבור והעלם והוא הגורם יריד' אור שכל חדש מכח השכל כמו שתיק רב12 כו' וכך הי' ביצ"מ שהי' הגלות בבחי' עיבור כו' דכתיב אנכי ארד עמך13 כו'


1) להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

2) ויתהלך חנוך: בראשית ה, כב. כד.

3) והוא פנחס והוא אליהו: ראה ת"י וארא ו, יח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תנ. וש"נ. לקו"ש פינחס (כרך יח) ע' 346. וש"נ. (כרך כח) ע' 343.

4) התהו. . באליהו: ראה גם תו"ח מקץ ריז, ב.

5) תהו. . וחנוך: ראה תו"א שמות נא, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסט. וש"נ.

6) בתיבת נח: ראה גם סה"מ תקס"ז ע' קלה.

7) בצאת ישראל ממצרים: תהלים קיד, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' מו ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' כז ואילך.

8) הפרסא. . קרומא דאוירא: ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ח. וש"נ. לקמן קכה, א.

9) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב. ראה זהר (רע"מ) משפטים קכא, סע"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנח. דברים ח"ג ע' תשעט ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בראשית ז, ד ובהערה 48.

10) אור של תולדה: ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שמט ובהנסמן במ"מ לשם.

11) מסייג לחכמה שתיקה: ראה גם לקמן קכח, א ובהנסמן במ"מ לשם.

12) שתיק רב: ביצה ו, א. ראה גם לעיל לז, א.

13) אנכי ארד עמך: ויגש מו, ד.