קא, ב

אנכי בחי' כתר14 ויצאו מן המיצר הזה שהוא בחי' הפרסא שבין כתר לחכמה כו' וד"ל והב' בקיע' המיצר דגרון שנק' מיצר מ"י כו' כנ"ל והענין הוא דאחר גלוי אור החכמה בראש במוחין דחב"ד מאין דכתר ליש במצי' שכל ודעת כו' כאשר נמשך אור השכל ודעת בלב א"א להיו' ג"כ דילוג גדול כזה ממהות למהות כמו שמן האין דכתר לחכמה הנ"ל אם לא שיהיה תחלה בבחי' עיבור והעלם ועיכוב שנתעלמו ונתעכבו המוחין דחב"ד והוא ע"י מיצר הגרון כמו שאנו רואים שהשכל יסתלק מיד שיבא לכלל התפעלו' בלב והוא בהעל' ומסך המבדיל שנק' מיצר הגרון דבינ' אח"כ בוקע ויוצא אור המוחין במדות שבלב ונעשה השכל במהות מדות כמו ע"י מסך שנשתנה ממהות למהות וזהו פי' בצאת ישראל שהוא ישראל סבא מדות שבשכל עצמו כמו חסד ודין דחכמה15 שנובע ממקור החכמה שנק' זקן שקנה חכמה16 ויוצא ע"י מסך דמיצר הגרון כו' להתמשך בבחי' מוחין למדות שבלב זהו יציאת יש"ס מן המיצר דבינה אחר העיכוב והעלם ועיבור דמדות שבשכל במיצר זה כו' והיינו בקיעת פרסא הב' שבין השכל והמדות וזהו עיקר יצ"מ לקבלת התו' שהוא להמשיך מוחין במדות וכמ"ש ותור' שם בישראל17 כו' וזהו עיקר בחי' לידת הנשמות דישראל בקי"ס שהן תולדות המדו' שיוכלו לקבל התורה כו' וד"ל והג' הוא בקיעת פרסא הג' לצאת מן המיצר שבחזה שבלב אל הדבור שגם המדו' מתעלמים בהעל' ועיבור בחזה ויוצאים בבקיעה לחוץ והוא שרש הדבור עלמא דאתגליא שנעשה בשינוי המהות לגמרי כי המדות שבלב שנראין ונגלי' בדבור הן במהות נבדל ביש בפ"ע כאור הנראה ע"י מסך והיינו ענין המסעות שבמדבר שעי"ז באו לא"י ארץ טובה ורחבה שזהו הדבור בחי' המל' כאשר מתפשטת לאורך ורוחב בכל ע"ס שבה באורות וכלים והוא תכלית השלימות משום דנעוץ תחלה דכתר בסוף כו' והוא בזמן בנין בהמ"ק דשלמה דקיימא סיהרא18 כו' וד"ל ואמנ' יש עוד פרסא והוא חצר הכבד שמפסיק בין הלב לאברי המזון עד הירכיי' שבמסך זה נשתנה מרוחניות החיות שבבחי' מדו' ודבור שנק' רוח ממלל'19 עד הגשמ' הקרביי' וכליות שנק' נו"ה20 עד הירכיים שנק' תרין שוקין ג"כ יש הפסק גדול בין הגוף לתרין ירכין כו' עד הפרק התחתון דעקבי הרגלים שהן עקבות משיחא נשמות שבדורות אלה21 שבודאי יש שינוי גדול בין חג"ת לנו"ה דקרביים שמבררי' השפע וכליות יועצות22 לבר מגופא כידוע שהירכין הן משמשי' וטפלי' לגוף וע"כ נק' נו"ה בדי ערבות23 שאין בהם טעם וריח24 ולא מראה25 דכל ג' אלה מורי' על עצם המוחין ומדות חג"ת ובנו"ה נפסק בחי' המהות מוחין לגמרי ומכ"ש בפרק התחתון דעקביי' שהן נשמות השפלות ביותר דעקב דמשיח עכשיו ועכ"ז הרי נעוץ תחלתן בסופן דוקא בסוף הכל שהוא העקב דוקא כידוע שיש כח וקיום ברגל מה שאין בראש עד שמעמיד לראש ועיקר הגבור' ברגל דוקא וזהו בצדקה תכונני26 במעשה המצות בפו"מ בנצחון בעלמא שאין בו טעם וריח כו' אז יהיה גלוי עיקר כל השלימות דחכמ' שבראש שהי' בימי משה והוא ביאת משיח דוקא בכלות הנשמות מן האוצר ששמו גוף27 עד העקביים כו' וזהו לך ה' הנצח זה בנין בהמ"ק28 דלע"ל שיהיה נצחי וכן דוד מ"י חי וקיים29 לפי שגלות דעתה הוא בירכין וכד מטי רגלין ברגלין30 היינו מ"ש ועמדו רגליו31 ד אז יאיר מלמעלה ממקו' החכ' שבראש שהוא


14) אנכי בחי' כתר: ראה זהר (רע"מ) פינחס רנו, ב.

15) ישראל סבא מדות. . דחכמה: ראה גם לקמן קי, ב ובהנסמן לשם.

16) זקן שקנה חכמה: נסמן לקמן קלב, ב.

17) ותור' שם בישראל: תהלים עח, ה.

18) דקיימא סיהרא: ראה זהר ויצא קנ, א. ויחי רכה, ב. רמג, א. יתרו פה, א. שמיני מ, ב. תזריע מו, א. שמו"ר פט"ו, כו.

19) רוח ממלל': ת"א לבראשית ב, ז.

20) וכליות שנק' נו"ה: נסמן לקמן קלד, א.

21) עקבות משיחא נשמות שבדורות אלה: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. קונטרסים ע' תיח. הנחות תקע"ז ע' רג ובהנסמן בהנ"ל.

22) וכליות יועצת: ברכות סא, א.

23) נו"ה בדי ערבות: ראה לקמן קלג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

24) ערבות. . טעם וריח: ויק"ר פ"ל, יב.

25) ולא מראה: כ"ה גם בדפו"ר.

26) בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד.

27) האוצר ששמו גוף: נסמן לעיל צח, א.

28) לך ה' הנצח. . בהמ"ק: דהי"א כט, יא [ושם: ה'. ?. והנצח]. ברכות נח, סע"א [ושם: והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש]. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תתעא.

29) דוד מ"י חי וקיים: נסמן לעיל יא, א.

30) וכד מטי רגלין ברגלין: נסמן לעיל סז, ב.

31) ועמדו רגליו: זכרי' יד, ד.