קב, א

גלוי משיח ע"י העברה בנהר שיוצא מעדן סתימאה כמשי"ת שזהו למעל' מדורו של משה (והיינו מ"ש ההרים תרקדו1 ל' להבא שהן מדות שבכתר שנק' הרי קדם2 כמשי"ת ב"ה) ובכ"ז יובן בתוס' ביאור ענין הנ"ל איך שע"י בחי' ההעלם ועיכוב בעליון ע"י מיצר ומסך הנק' עיבור הוא עצמו הגורם להיות בקיעת אור בשנוי המהות ביש ודבר בפ"ע כמובן מענין ג' וד' פרסות הנ"ל בכתר וחכמה ומדות ודבור כו' עד נו"ה דעקביים ואשר כ"ז רק בשביל שיהיה מציא' היש היותר אחרון דנעוץ תחלתן בסוף הכל דוק' וכמ"ש ויהי נועם ה' עלינו3 בימי משיח משום דמעש' ידינו כוננהו דוקא כו' וכן אמר סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם4 וכך יובן גם בהתהוות גוף בהגשמה ע"י עיבור והעלם דאין הוא למעליות' שאז דוקא יקרא אדם וכך הוא במצו' שנק' רמ"ח אברים בגשמיות בזה נעוץ מתחל' כל התחלו' וכמ"ש כי זה כל האדם דלעיל' וד"ל:

(סו) ומעתה יש להבין עיקר ענין קי"ס שהוא בחי' הלידה דנשמות אחר בחי' העיבור והעלם בתחלה כנ"ל (והוא מ"ש עד יעבור אותיות עיבור5 ויש בפי' עיבור זה לשון העבר' כפשוטו שהוא הגילוי דלידה וב' פעמי' יעבור היינו ב' מיני עיבור ולידה א' במל' שנק' ים6 והוא ה"א תתאה והב' בעיבור ולידה שבבינה שהוא נהר שיוצא מעדן דלע"ל שע"ז אמר יעבור סתם כמשי"ת) והנה בחי' לידה למעלה יובן ע"ד דוגמא מלידה הגשמית למטה שנפתח הרחם ע"י כח גדול שנק' חבלי לידה7 כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת8 כו' וכדי שיפתח הרחם ע"י החבלי' הרי ידוע שצריך לזה כח גדול דהיינו ביתר מכפי המדה דוקא וכמו וכח אין ללידה9 כו' שאם לא יתעורר בה כח ועוז רק כפי המדה לא תוכל להוליד רק בהתעוררות כח גדול למעלה מגדר כחה הראשון כו' וכך הוא למעלה כידוע בענין קול ה' יחולל אילות10 דאילה רחמה צר11 ומקשה לילד ונפתח בעזר עליון כמ"ש בדברי רז"ל וזהו גם בכל יולדת שמקשה לילד זהו כמו יחולל אילות יחולל לשון פתיחה וחלל כו' וזהו עיקר ענין קי"ס ג"כ שהוא כמו בחי' הקריעה ופתיחה ברחם הנוק' להוליד כו' והיינו בבחי' מל' שנק' ים שכלולים בה נש"י בבחי' עיבור שיפתח לילד כו' שזה א"א כ"א ע"י המשכת כח גדול ביתר מכפי מדה הראשונה כנ"ל והיינו ע"י המשכ' כח ועוז גדול במל' מאור היותר עליון שנמשך מעצמות המאציל שלמעלה מכפי המדה הראשונה בסדר ההשתלשלות ליתן כח ועוז במל' בשביל בחי' לידת הנשמות שיצאו מבחי' העיבור והעלם דאין לבחי' יש ומציא' בריא' בע"ג בפ"ע ונק' נשמות דבריאה מאין ליש כמו אתה בראת12 כו' וזאת ההארה והכח הגדול שנמשך במל' בשעת בחי' לידה היינו מבחי' הגבורות עליוני' שבקדמון לכל13 כו' והוא מ"ש ויולך ה' את הים14 ברוח קדים עזה דוקא רוח קדים זה הוא נמשך מקדמונו ש"ע15 קודם שנאצל עולם האצי' כו' (כידוע בענין השער הפונה קדים16 כו' וכמו ומקדם אשר17 כו') וכל ענין הרוח קדים עזה הזה הוא אשר נמשך ובא בתוקף הגבו' שבעצמות כל הלילה בבחי' המל' שנק' ים העליון


1) ההרים תרקדו: תהלים קיד, ו.

2) מדות שבכתר שנק' הרי קדם: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' פט. ח"ג ע' תתקעו. תו"ח לך צ, ד. לקמן קו, א.

3) ויהי נועם ה' עלינו: תהלים צ, יז [בדילוג].

4) סוף דבר. . כל האדם: קהלת יב, יג.

5) עד יעבור אותיות עיבור: נסמן לעיל פו, ב.

6) במל' שנק' ים: נסמן לעיל סז, א.

7) חבלי לידה: ע"פ הושע יג, יג.

8) כמו הרה תקריב ללדת: ישעי' כו, יז.

9) וכח אין ללידה: מלכים-ב יט, ג. ישעי' לז, ג.

10) קול ה' יחולל אילות: תהלים כט, ט.

11) דאילה רחמה צר: ראה ב"ב טז, ב. זהר בשלח נב, ב. ויקהל ריט, ב. פינחס רמט, ב.

12) אתה בראת: ברכת אלקי נשמה.

13) שבקדמון לכל: נסמן לעיל נא, א.

14) ויולך ה' את הים: בשלח יד, כא.

15) קדים. . מקדמונו ש"ע: ראה גם הנסמן לעיל נה, ב.

16) השער הפונה קדים: ראה יחזקאל מג, א. ד. מד, א. מו, א. ראה תו"א ויקהל פז, ד. סידור שער הר"ח ריב, א. לקו"ת תצא לו, ב. ברכה צז, ב ואילך. ד"ח שער התפלה סח, סע"ג. פיה"מ ספל"ח (כב, ד). ספקכ"ג (פ, ג). מאמרי אדה"א נ"ך ע' תס.

17) ומקדם אשר: ישעי' מו, י. ראה לעיל נה, ב. לקמן קיח, א. אמ"ב שער הק"ש כא, א ואילך.