קד, א

בכלל יצא מהעלם עצמותו כנ"ל והיינו כל בחי' פנימית ועצמות הרצון והתענוג שבעצמות אא"ס ממש כמו שהוא בא לידי גלוי בפנימית א"ק וע"י וא"א עד בחי' המל' שהוא הדיבור שיצא בו כל העלם המח' כו' מאחר דנעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וא"כ באמת יש להבין מהו ענין יתרון מעלת העברה שניה בנהר פרת שהוא בחי' נהר היוצא מעדן סתימאה דעין לא ראתה עדיין כ"א לימה"מ ועוה"ב כנ"ל שזהו ג"כ רק בחי' גלוי העלם העצמות ממש שנקרא סדכ"ס דלמת"ב כו' וכבר היה זה בקי"ס בגלוי העלם עצם המחשב' שבדיבור שממילא ודאי היה זה ממקורא דכולא ברום המעלות שזהו בחי' רוח קדים עזה מקדמונו ש"ע ממש והיינו הך ולמה יהי' קי"ס כמו טפל לגבי עיקר כנ"ל וכמ"ש עד יעבור סתם שלמעל' הרב' מעד יעבור הוי' דקי"ס הגם שאמר זה אלי כנ"ל באריכות דלכאו' אין הפר' ביניהם כלל וכלל לפי המובן מכל הנ"ל בעיקר ענין קי"ס שאינו רק גלוי ההעלם העצמות כו' וד"ל אך הנה מבואר למעל' בעיקר ענין בקיעת הג' פרסות הנ"ל מדורו של משה עד דורו של משיח שהוא בא בשנוי המהות דוקא להיות בבחי' יש ודבר מה וזהו לשבח ולמעל' דוקא להיות בבחי' אדם ברמ"ח אברים כו' וכמו דורו של משה שהיו ת"ר אלף בבחי' חכמ' שברא' ויצאו מן המיצר והעלם דאין דכתר כו' הרי היו נשמות בגופים שזהו בבחי' יש וסיבת בחי' העיבור וההעלם תחל' הוא שגרם להיות בבחי' יש והא בהא תליא דוקא כנ"ל וכך הוא בצאת ישראל ממיצר הגרון להיות המוחין בבחי' מדות כו' היינו שיהיו ראויים לקבלת התו' בנגלה בפו"מ דוקא להבדיל בין טמא כו' וכמ"כ מסעות שבמדבר הי' רק שיכנסו לא"י לעשות תו"מ בפו"מ עד שהי' המל' בשלימות בע"ס באו"כ בזמן בהמ"ק ראשון עד חורבן בית שני שגלות זה האחרון הוא בנו"ה דירכיים1 עד עקבות משיחא עתה זהו כמו בחי' פרסא הד' דחצר הכבד כו' שנעוץ תחלתן בסופן דוקא והוא בבחי' נצח דעקב הרגל שמעמיד לראש כו' ואז דוקא יהי' גלוי משיח שהוא שרשו בתחלת הכל וכמ"ש בני כו' היום ילדתיך2 כו' הרי אמר בו ג"כ בחי' לידה כו' שזהו עד"מ הולד הנולד שהוא במציאת יש ודבר בפ"ע כו' והוא יהיה באמת תכלית השלימות דאדם כמ"ש בו וגבה מאד3 כו' וזה יבא רק מסוף הכל דעכשיו שבדור האחרון שהוא נשמות שבגוף שבעקביים שלו בבחי' יש נפרד לגמרי רק בקבלת עומ"ש במעשה לבד וכמו במצות הצדקה בפו"מ שכוללת הכל וזהו ומעשה ידינו כו' כנ"ל וד"ל ומעתה יובן דרך כלל שכל עיקר ענין העברה שניה דלע"ל בנהר פרת יהי' ג"כ ע"ד קי"ס ממש שהוא בבחי' לידה כמ"ש אני היום ילידתיך כו' אך יהי' זה במעל' ובמדריג' היותר עליון והוא בנהר שיוצא מעדן סתימא' שיבקע זה הנהר ויתגלה בו מפנימית ועצמות אא"ס ממש שבפנימית עדן סתימא' דסדכ"ס כו' והענין הוא ע"ד הנ"ל בגלוי העלם עצם המחשבה בדבור ים האחרון כך יהי' בנהר הקדמוני שהוא בחי' המחשב' עילא' סתימא' שמבואר למעל' שהמחשב' מעלי' לאור השכל העצמי כו' ודאי כך הוא עד רום המעלות גם במחשב' הקדומ' והוא גם הרצון הפשוט (דרצון נקרא מחשב'4 כידוע) שבעצמות הרי א' לית מח' ת"ב כלל5 אפי' מח'


1) בנו"ה דירכיים: ראה ת"ז תי"ג (כט, א) ובהנסמן בניצוצי זהר שם.

2) בני כו' היום ילדתיך: תהלים ב, ז. ראה סוכה נב, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקט. תו"ח נח נח, ב ובהערה 27.

3) וגבה מאד: ישעי' נב, יג.

4) דרצון נק' מחשב': ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שע. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' רפה וע' דש.

5) לית מח' ת"ב כלל: ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).