קד, ב

ורצון העצמי כו' ויהי' בו ענין הקריע' ובקיע' ג"כ כמו בקי"ס במחשבה לדיבור היותר אחרון ואע"פ שגם בקי"ס הי' ההאר' מן העצמות ממש כנ"ל ברוח קדים אבל הי' עיקר הגלוי רק בהעלם דמח' בדיבור בשביל קבלת תו"מ בפו"מ משא"כ לע"ל יהי' כמו זה בעצמות הרצון ומח' הקדומ' שיהי' בו גלוי ההעלם דמהו"ע אא"ס ממש ויהי' בבחי' ליד' שהוא בבחי' גלוי יש ודבר מה דוקא וכמ"ש להנחיל אוהבי יש6 ממש אך יהי' זה בבחי' פנימית סודות התור' שזהו פנימית התענוג שבעצמות ממש שנקרא עדן סתימאה שיתגלה בבחי' יש ודבר דוקא היינו בבחי' אדם כמו עתה בקיום רמ"ח מ"ע בפו"מ בנגלה כך ממש יהיה בדורו של משיח שיהי' בית קיבול לקבל אא"ס כמו שהוא בפנימית עדן בבחי' יש ודבר דוקא וכמ"ש אני היום ילידתיך והיינו בבחי' ליד' לנשמות חדשות7 לגמרי שלא הי' בדורו' הראשונים שמאדה"ר ואבו' ומשה ונביאי' כו' ע"כ ילמוד עמהם פנימית התורה בטעמי מצות כנ"ל וכמ"ש ישכיל עבדי8 כו' וגבה מאד ולכך יהי' קי"ס לעתיד כמו טפל לגבי העיקר וכמ"ש כימי צאתך מא"מ9 אראנו נפלאות שלמעל' שיבואו למטה בבחי' יש דוקא וזהו עד יעבור סתם עם זו קנית למטה בבבחי' אדם נשמות בגופי' רק שיהיו קדושים וטהורים לגמרי וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר10 כו' וכתיב כי תהיו ארץ חפץ11 ממש כידוע וד"ל (ובפרט אחר תחה"מ דכתיב יקימנו ונחי' לפניו12 ממש כידוע וד"ל):

(סח) וזהו ההרים רקדו כאילים13 כו' דהנה מבואר בענין והכהו לז' נחלים ולא לי"ב גזרים כו' לפי שלעתיד בהעברה שניה יהיה בבחי' בינה ה"א עילא' דנש"ב היינו ז' מדות שבשכל שנמשכים מאבא כמו התפעלות המדות בחו"ג ב' שכליים הפכיים שמקורם בנקודת חכמה שנק' אין ונמשך לבינה בהשגה וטעם כו' אבל למעל' מאין דחכמה לא שייך שם ענין תולדות המדות מאו"א כו' אלא המדות שברצון ותענוג כאהב' בתענוגים כו' המה נטועים בבחי' עצמיות ממש בלתי מוגבלים בשכל וטעם כלל כו' ולמעלה היינו ז' מדות דפנימית ע"י שנחשב מעצמות המאציל כו' והיינו ז' נחלים ז' מדות שבעצמות למעלה מבחי' מ"ה דאדם כו' וזהו מ"ש ההרים רקדו כו' דהנה ידוע שהרים הן בחינת המדות14 עליונות דאצילות חג"ת (וגבעו' הן נה"י15 ) ויש ב' מיני מדות א' מדות דז"א שמקבל מאו"א כו' בחי' אדם (כמ"ש מה שמו אדם קדמא' דאור אבא מה שם בנו16 בחי' מדות דז"א) וכמו מדות שבלב שנמשכי' ממדות שבבינ' שמקורם באור אבא כנ"ל והן אורו' מוגבלים בכלים דוקא כמו אור החסד מוגבל בכלי גם במקורו בחו"ב יש גבול להתפשטותו כשכל המטה כלפי חסד שהוא בגדר גבול להיותו נמשך בדרך תולדה מאין דחכמ' כו' ומדות אלה נק' בזהר טורי נהורא17 כי החכמ' נקרא אור18 ומדות שנולדים מן החכמ' נק' טורי נהורא דחכמתא וטעם שנק' המדות בשם הרים דוקא ידוע לפי שההר הוא בחי' צומח שבדומם19 כי מוגבה ההר בגוב' על שטח הארץ ועול' למעל' כך המדות לגבי הדבור נקרא בחי' צומח שבדומם כי אין באותיות הדבור וגם באותיות מחשב' שום ענין


6) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

7) משיח. . ליד' לנשמות חדשות: ראה הנסמן לעיל ס, א.

8) ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

9) כימי צאתך מא"מ: מיכה ז, טו.

10) ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

11) כי תהיו ארץ חפץ: מלאכי ג, יב [בדילוג].

12) יקימנו ונחי' לפניו: הושע ו, ב.

13) ההרים רקדו כאלים: תהלים קיד, ד.

14) שהרים. . המדות: ראה זהר (סבא) משפטים קט, ב. בסמוך בפנים. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תיב. וש"נ.

15) וגבעו' הן נה"י: ראה זהר שם ובהגהות מהרח"ו. מאמרי אדה"א ויקרא כאן ע' שצו. לקו"ת צו כאן טז, ד.

16) מה שמו. . מה שם בנו: משלי ל, ד [ושם: ומה ? נסמן לקמן קלב, ב].

17) טורי נהורא: נסמן לקמן קכז, ב.

18) החכמ' נקרא אור: נסמן לקמן שם.

19) שההר. . צומח שבדומם: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסד-ה. וש"נ. שע"ת ח"ב ל, א. תו"ח בראשית כ, א ובהערה 3.