קה, א

צמיחה והתפשטות יתירה מכמו שהן כאבן ועפר דומם שלא יצמח כלל כו' אבל המדות שבלב מתפשטים בגוב' ורום למעל' מן הדומם כו' וע"כ נק' האבות הרים1 כמאמר' כאברהם שקראו הר2 מצד מדרגתו באהבה שבלב כידוע וע"כ נק' טורי נהורא כהרים הגבוהים שנראין בים שגם בים העמוק המה נראי' מצד גובהם למעל' והיינו להיות שהמדות שרשם באור החכמ' דאין דחכמ' הוא מקורם ע"כ הן נראים בגוב' גם בים העליון וזהו שאמר ההרים רקדו כו' והן ההרים שבים גם שהן גבוהים ביותר היה בהן בחי' הביטול בתכלית שהוא הריקוד והים הוא המחש' ראה וינוס לגמרי שנבק' לגזרי' וההרי' שהן המדות שבמחשבה רקדו כו' והרים אלה שבים שהוא במחשבה הן למעל' מהרים שעל שטח הארץ שהן מדות שבדבור בערך מעלת המחשבה על הדבור וכשהעלם המחשב' עצמה בא לגלוי כנ"ל זהו הים ראה וינוס לגמרי שנעשה בבחי' גלוי דיבשה כנ"ל וההרים שבים גם הם רקדו כאילי' אבל לא נסו ונתבטלו לגמרי אלא היה בהן בחי' הביטול שלא בהדרג' והוא הריקוד שהוא למע' מן הדע' והיינו שיצאו מבחי' הכלי' המוגבלי' שלה' והמדריג' הב' במדות שנקרא הרים הן הרים הגבוהים שבים היותר נעלים בגובה עד שאינן נראין בראשם כלל וכאלו עולין עד השמים ממש ונק' טורי חשוכא3 שאין אור השמש מאיר שם מצד עוצם גובהן לשמים והיינו כמו הרי אררט דכתיב ותנח התיבה4 בחדש הז' על הרי אררט שהן מדות העליונו' ביותר שלמעל' מאור החכמ' דאין אור החכמ' מגיע לשם כלל והן מדות שבפנימית הכתר כמו בפנימית הרצון התענוג העצמי כו' שאינן בבחי' תולדה כלל רק בחי' מדות עצמיות שלא יוגבלו בשכל וטעם כלל ולפעמים יהי' עליית המל' לטורי חשוכא הללו כמו בעליי' המל' בנעילה5 דיו"כ בפנימית ע"י כו' שז"ש ותנח התיבה בחדש הז' בחדש תשרי6 על הרי אררט שהן ימי קדם דבחי' א"ק7 שלמעל' גם מן גלוי האה"ר שבתענוג ורצון כו' וד"ל (וגם עליי' דבינ' לעתיד יהיה על הרים הגבוהים האלה שהן ז' מדות דפנימית ע"י כנ"ל בענין ז' נחלי' כו' וז"ש ותנח התיב' דתיבת נח הוא בבחי' פנימית בינה8 כדוגמא דלע"ל כידוע ומבואר במ"א וד"ל) (וגם לפעמים המל' עולה לשם בשביל מזון כמ"ש בזהר דאזלת לטורי חשוכא ומשם ארחת מזונא כו' וגם איילתא9 שמקש' לילד נמשך משם כח כו' כמו בקי"ס שנמשך רוח קדים מהרי קדם אלה) וב' מיני מדות אלה שנק' טורי נהורא וטורי חשוכא הוא ההפרש בין בחי' התקון לבחי' התהו דמדות דשם מ"ה דחכמה שהוא בחי' התקון נק' טורי נהורא ומדות שבכתר שלמעל' מן החכמ' הן מדות דתהו נק' טורי חשוכא ע"ש בחי' ההעלם דאור הכתר שהוא למעל' מבחי' אור דחכמ' כנ"ל והכל ענין א' והנה בכאן מדבר במדות דתיקון דחכמ' שנק' טורי נהורא דהיינו מדות דאצי' שהאבות הן המרכב'10 לחג"ת דאצי' כו' כידוע אך מ"ש מה לך הים כו' ההרים תרקדו כו' מדבר במדות דבחי' התהו שגם המדות העליונות דכתר רקדו בבחי' ביטול שלא בהדרג' לפ"ע מדרגתם בבחי' הכתר וד"ל ולהבין זה יש להקדים תחל' ענין הריקוד הזה להיות ידוע


1) נק' האבות הרים: נסמן לעיל כה, א.

2) כאברהם שקראו הר: ראה פסחים פח, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו ואילך. דרך מצותיך יט, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסו. וש"נ. דרושי חתונה ח"א ע' רטו.

3) טורי חשוכא: נסמן לקמן קכז, ב.

4) ותנח התיבה: נח ח, ד [בדילוג]. נסמן לעיל כד, ב הערה הרי.

5) בעליי' המל' בנעילה: ראה גם לקמן קמג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

6) ותנח התיבה. . בחדש תשרי: ראה גם לקמן קכז, ב ובהנסמן במ"מ שם.

7) ימי קדם דבחי' א"ק: ראה גם אמ"ב שער הק"ש כא, א. פיה"מ פפ"ז (נה, סע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצ.

8) דתיבת נח. . פנימית בינה: ראה גם מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' נח. מאמרי אדה"א בראשית ע' צה. תו"ח נח מו, א ובהערה 5.

9) דאזלת לטורי חשוכא. . איילתא: ראה זהר פינחס רמט, ב.

10) שהאבות הן המרכב': ראה גם לקמן קלג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.