קה, ב

בענין עליות העולמות מידי שבת11 וחדש מג"ע לג"ע כו' וכעליות נשמות ומלאכי' דעשי' שעולין בכל שבת12 מג"ע התחתון דעשי' לג"ע העליון דיצי' וכן מיצי' לבריא' ומבריא' לאצי' וכך עד רום המעלות הכל הוא בהדרגה דוקא שהוא ע"י בחי' ביטול והתכללות דתחתון בעליון כמו מעשי' ליצי' ומיצי' לבריא' כו' שנק' הילוך כהולך ברגל שהולך ועולה מלמט' למעל' מנמוך לגבוה בהדרג' דוקא כמ"ש ילכו מחיל אל חיל13 כו' והיינו שהולכים הנשמות בעילוי ממדריג' למדריג' יותר עליונ' כמו נשמות שנהנין מזיו השכינ' בג"ע דעשי' עפ"י צמצום כלי השגתם בבינ' שבמל' דעשי' שמאיר בג"ע הוא שעולי' להנות מזיו השכינ' שבג"ע דיצי' בבחי' בינה שבמל' דיצי' וזהו ענין עילוי גדול כמו מנה"י לחג"ת ע"ד דוגמא שכל שבעשי' שהוא השג' שכל נמוך מאד שאינו רק לענין המעש' לבד ועולה להשיג השג' עליונ' יותר והוא שכל המורכב במדות אוי"ר שנבדל בערך הרב' יותר וכמו בהשג' האלקות שמזה יתפעל למעש' לבד להיות סומ"ר בפ"מ אין לו ערך להשג' אלקי' שמתפעל מזה באוי"ר בלב וכן מהשג' זו שמלוב' באוי"ר יעלה להשג' עליונ' יותר והוא בהשג' דמוחין חו"ב עצמן וזהו דמיון לג' מדריגו' דנר"ן שהן בי"ע שכל א' נכלל בעליון הימנו שבחי' נו"ה נכלל בחג"ת וחג"ת בחב"ד מפני שיש בכלל מאתים מנה14 כו' וכמ"כ ענין עליו' הנשמות מהשגתם בג"ע דעשי' שעולי' להשג' האלקי' בג"ע דיצי' במעל' עליונ' יותר והוא מוחין שבמדות ומשם להשג' עליונ' יותר והוא עד בחי' אור בינה שבמל' דאצי' עצמ' שזהו אימא דמקננא בכורסייא15 בעולם הבריא' לנשמות ומלאכים דבריא' ונמצא שנשמות ומלאכים דעשי' כאופני' עולין ועומדי' במדריג' נשמות ומלאכי' דיצי' כחיות הקדש שביצי' וחיות דיצי' עולין במדריגת שרפי' דבריא'16 וממילא מובן דנשמות ומלאכי' דבריא' עולים באצי' כו' וד"ל אך הנה כ"ז נק' עלי' בלשון הילוך כמ"ש ילכו מחיל כו' שהוא הולך ועולה עפ"י ההשג' דוקא דהיינו מהשג' להשג' יותר עליונ' אבל לעולם לא יעלה יותר מבחי' ההשג' רק שההשג' עצמ' היא בעילוי גדול והענין הוא דהשג' הראשונ' נתבטל' לגמרי ובא לכלל השגה עליונה יותר שא"א שיבא לכלל עילוי ההשגה אם לא שיבוטל השגה הראשונה כידוע בענין העמוד17 שבג"ע שבו עולין כו' אך גם בעלותו להשג' עליונה יותר הוא עכ"פ בבחי' גדר וגבול השג' והיינו שבחי' הביטול שלו יותר עליון מצד השג' עליונ' יותר ע"ד דוגמא ביטול שבא מצד השגת שכל מצומצם בעשי' לבד אין לו ערך לגבי ביטול עליון שמצד השגת שכל שבמדות אוי"ר דודאי אין ערך להמבטל עצמו רק במעש' למבטל עצמו במדות שבלב וכמ"כ אין ערך לביטול שבמדות לביטול שבמוחין עצמן כו' וד"ל:

(סט) אך יש עלי' והילוך שאינו בא בהדרגה עפ"י עילוי הביטול שמן ההשגה עליונה יותר אלא הוא עלי' שלמעלה מן הדעת והשגה לגמרי כי כל ענין הילוך שבא בהדרגה היינו שהביטול והעלי' הוא ע"פ ההשגה עכ"פ אבל כאשר יעלה בכח שלמעלה מן ההשגה אז תקרא עלי' זו שלא בהדרגה כלל והוא הנק' ריקוד כמו ההרים רקדו כו' שבקי"ס שזהו העלי'


11) עליות העולמות מידי שבת: ראה ע"ח (שער פנימיות וחיצוניות) ש"מ דרוש ג. ח. טו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסו וע' תשסה. נ"ך ע' קמח ובהנסמן בהנ"ל.

12) וכעליות נשמות. . בכל שבת: נסמן לעיל לד, א.

13) ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

14) שיש בכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א.

15) אימא דמקננא בכורסייא: נסמן לקמן קיב, ב.

16) דעשי' כאופני'. . שרפי' דבריא': ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. דברים ח"ג ע' תתקמז. קונטרסים ע' תקלה. ובהנסמן בהנ"ל.

17) בענין העמוד: ראה תו"א מג"א ק, סע"ב. וש"נ. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע תעו. וש"נ.