יא, ב

האמונה בכלל רמ"ח מ"ע כי א"צ לציווי ולבד זה היא יסוד הכל והיסוד אינו נמנה בכלל בנין כי הרי עליו הבנין וקיומו ומעמדו ובנין הוא בא בציור קומה והוא רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת דאנכי ולא יהיה לך12 וזהו שאמר אנכי אשר הוצאתיך מא"מ ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ13 מאין ליש ויצ"מ היו הנסים יש מיש ממים לדם וכה"ג אך באמת ענין יצ"מ גדול מכל שרש הראשון דאבי"ע שהרי ידוע בעיקר ענין חג הפסח שנבדל במעלה מכל המועדים במה שנק' פסח לשון דילוג14 והענין הוא שכל המועדים זולתו היה בהן טעם בהעלאת מ"ן15 מלמטה שיעורר אתדל"ע בהמשכות מ"ד דוגמתו ממש כשבועות במ"ת שאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה16 והיה הכנה לזה בז' שבועות הספי' דוקא וכן יו"ט דסכות בענני כבוד שבמדבר היו ראוים לזה מצד ההכנה דרבה שקדמ' לזה אך בפסח לא היה שום הכנה כלל מתחלה רק מעצמו ומאליו דילג בערך המדריגה כמ"ש קול דודי17 הנה זה בא מדלג על ההרים כו' וכן ענין ופסח ה' על הפתח18 כידוע שזהו הכל ענין א' שמה שנק' דילוג בשיר השירים נק' פסח בל' החומש כו' ופסח ודלוג זה היה מעצמו לבד ולכאורה גם במקור התעוררות חפץ חסד להשתלשלות דאבי"ע היה ג"כ מעצמו כי חפץ חסד הוא19 כידוע אך זה היה בחי' חיצוניות שלו להיות לו דירה בתחתונים כי סוף מעשה עבמ"ת20 כידוע אבל ביצ"מ היה הדילוג מבחי' פנימי' מהו"ע שלו ממש וע"כ לא היה שום העלאת מ"ן מגיע לזה כלל וכלל רק שנגלה עליהם במהו"ע בלי שום העלאת מ"ן כלל לפי שהיה הדילוג הזה מבחי' פנימית מהו"ע ממש שלא יגיע לשם מצוה כלל כמ"ש אם צדקת מה תתן לו21 כו' אך מ"מ היה לזה העלאת מ"ן והוא האמונה החזקה שהאמינו במשה למעלה מן הטעם כלל למס"נ כו' שזה בא ג"כ מבחי' פנימית מהות ועצמות דנש"י כנ"ל ע"כ נתעורר בעצמותו כב"י ג"כ מבחי' פנימית מהו"ע ממש רק שלא בא הגלוי הזה באור כלי השגתם כמו במ"ת ולע"ל וזהו כימי צאתך מא"מ אראנו נפלאות סדכ"ס דלית מח' ת"ב כלל ולכאורה זהו פלא גדול דכבר נגלה עליהם בכבודו ובעצמו כו' שנק' נפלאות סדכ"ס כו' אלא שבא הגלוי דסדכ"ס למטה מטה בהתלבשות שונות לפי ערך מהות נש"י כמו שהן למטה בגופי' חומריי' אבל לע"ל אראנו נפלאות האלה ממש כמו שהוא למעלה באמיתת עצמותו ממש וכמ"ש הנה אלקינו זה ממש וכן מ"ש יקימנו ונחיה לפניו22 ממש וד"ל וזהו שבא חבקוק והעמידן על אחת כו' דמאחר שמה שהיה חפץ חסד מעצמו להיות לו דירה בתחתונים ע"י תו"מ אינו רק בבחי' חיצוניות לגבי גלוי פנימית מהו"ע ע"י העלאת מ"ן דאמונה פשוטה דוקא כנ"ל א"כ ממילא יובן דכל המצות הגם שהם בחי' יח"ע למעלה הכל הוא בשרש דאבי"ע שאינו רק מבחי' חפץ חסד חיצוני ואין זה מגיע במהו"ע ממש רק ע"י האמונה שהיא דוקא במהו"ע ממש כנ"ל בענין הדביקות כו' וזהו שבמ"ת שקיימו וקבלו כל התורה בי' הדברות אמר אנכי אשר הוצאתיך מא"מ שזה עולה על כולנה לפי שהכל הולך אחר המעמיד שהוא היסוד


12) רמ"ח. . ושס"ה. . ודאנכי ולא יהי' לך: ראה תניא פ"כ.

13) אנכי. . שמים וארץ: יתרו כ, ב [בדילוג השמות]. מובא לקמן (יב, ב) בשם פלוסופי'. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' תא ואילך. וש"נ. במדבר ח"ב ע' שצז וע' תיט.

14) פסח לשון דילוג: ראה רש"י בא יב, יא. יג. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקלד.

15) המועדים זולתו. . בהעלאת מ"ן: ראה גם סה"מ תקס"ט ע' נד.

16) כל אשר דיבר ה' נעשה: יתרו יט, ח. משפטים כד, ז.

17) קול דודי: שה"ש ב, ח.

18) ופסח ה' על הפתח: בא יב, כג. ראה סה"מ תקס"ט ע' נד ואילך.

19) כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח. ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כד. וש"נ.

20) סוף מעשה עבמ"ת: ע"פ פיוט לכה דודי.

21) אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

22) יקימנו ונחי' לפניו: הושע ו, ב. ראה גם לקמן מה, ב.