יב, א

לקיים התו"מ די' הדברות שממילא יש בכלל מאתים מנה1 כו' ונמצא שהאמונה שביצ"מ היה מקור ויסוד לבחי' הראיה בעין דמ"ת והא בהא תליא וכך הוא לע"ל דכתיב להנחיל אוהבי יש2 בעה"ב מחמת קיום המצות דוקא כידוע ה"ז בא מיסוד ושרש הראשון דאמונ' שביצ"מ וזהו זכרתי לך חסד נעורייך דוקא גם לעה"ב כנ"ל וזהו וארשתיך לי באמונה דוקא דהגם שהאמונה נק' אירוסין ומ"ת הי' בבחי' נשואין אבל זכרתי לך חסד נעורייך דבחי' אירוסין יותר מנישואין דמ"ת לפי שהאירוסין הגם שהוא בבחי' מקיף3 לבד כטבעת קדושין אבל הוא בא מכל כח העצמות כמו שהוא שהיא בבחי' עיגול מקיף מכל צד שכלול בתוכו כל פרטי היחודי' והתולדות שיהיו אחר החופה והוא עיקר המעמיד ומקיים כל הסתעפות תולדות ויחודים שאח"כ שלא יופר הברית כו' כנ"ל בפי' והיא שעמדה כו' וכמ"ש בד"ח ע"פ גפן ממצרים תסיע4 בכח אמונה ואח"כ כסו הרים צילה5 כו' וד"ל:

(ד) ומעתה יש להבין בענין הנ"ל במ"ש בפע"ח דמצה הוא בחי' קטנות דאבא6 שזהו על כל פנים בבחי' החכמה והאמונה היא למעלה מן החכמה כנ"ל אך הנה תחלה יש להבין בפי' קטנות דאבא מהו דהנה ידוע שיש ב' מיני התבוננות א' בממכ"ע בבחי' השתלשלות דאבי"ע והב' בבחי' סובב כ"ע בכלל שהוא הארה מעצמותו ית' ממש כענין יחיד חי העולמים7 שתחלה הוא יחיד לבדו וכן המלך המרומם לבדו8 ואח"כ מתנשא מימ"ע בבחי' סוכ"ע כידוע. והנה בבחי' ממלא כ"ע אמר שאו מרום כו' וראו מי ברא אלה9 שיתכן בזה בחי' ראיה על כ"פ והוא ראית השכל שעין השכל יראה איך שברא אלה מאין ליש כמו בדבר ה' שמים נעשו10 ובעשרה מאמרות שנתחלקו לרבבות צירופי' הרי כמו שרואה בעין ממש התהוות העולמות בכל רגע מחדש בטובו מע"ב מדיבור העליון והדיבור נמשך ממדות דאצי' והמדות מחו"ב עד מל' דא"ס שנק' ממכ"ע בכללות דאבי"ע וידוע דאע"פ שאין כל זה רק בחי' הגלוי והתפשטות אור ממהו"ע ממש כמדת המלוכה שאינו רק התפשטות כו' מ"מ גם בזה יש בחי' א"ס כי א"ס להתפשטותו וכידוע דאא"ס למטה מטה עד אין תכלית11 גם במל' דאצי' עד מל' דעשי' שנק' כח הפועל אלקי בנפעל ממש מאחר שכח הפועל בעצם בבחי' א"ס גם פעולותיו מתפשטי' באין שיעור וכמ"ש בס"י מכאן ואילך12 צא וחשוב עד אין כו' וכמ"ש אני ראשון13 שהוא מל' דא"ס כך אני אחרון במל' דאצי' כמ"ש ראו עתה14 כי אני אני הוא כו' אך הרי יש בזה בחי' ראיה עכ"פ ראו מי ברא אלה משא"כ במהו"ע דא"ס כמו שהוא למעלה עד אין שיעור הרי אמר לית מת"ב כלל15 ונק' סדכ"ס16 דלא ידע ליה בר איהו17 ונק' נורא תהלות18 כו' והיינו בחי' סובב בכלל שהוא נמשך מיחיד לבדו וכמ"ש אתה ה' לבדך19 ממש וכמא' דקודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד20 ואנו אומרי' אתה הוא21 כו' באין שינוי כלל והרי אמר בזוהר דאיהו תפיס בכ"ע22 ולמדת"ב כי אין העולם מקומו23 אף


1) יש בכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א.

2) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

3) שהאירוסין. . מקיף: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' ריט. וש"נ.

4) בד"ח ע"פ גפן ממצרים תסיע: ראה שם שער התפלה פ"צ ואילך. תהלים פ, ט.

5) כסו הרים צילה: תהלים שם, יא.

6) דמצה. . קטנות דאבא: נסמן לעיל ח, ב.

7) יחיד חי העולמים: נוסח ברכת ברוך שאמר וישתבח. ראה גם לקמן נו, ב.

8) המלך המרומם לבדו: ברכת יוצר.

9) שאו מרום. . אלה: ישעי' מ, כו.

10) בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

11) דאא"ס למטה. . תכלית: נסמן לקמן ל, א.

12) בס"י מכאן ואילך: ראה שם פ"ד, מי"ב.

13) אני ראשון: ישעי' מד, ו. ראה גם לקמן קמב, ב. ובהנסמן במ"מ לשם.

14) ראו עתה: האזינו לב, לט.

15) לית מת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

16) סדכ"ס: ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.

17) דלא ידע ליה בר איהו: ראה זהר ויקהל רי, ב. (אד"ר) נשא קכט, ב. קמ, ב. (אד"ז) האזינו רפח, א.

18) נורא תהלות: בשלח טו, יא.

19) אתה ה' לבדך: נחמי' ט, ו [בדילוג].

20) דקודם שנבה"ע. . בלבד: ראה פדר"א פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שיג? מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רעא.

21) אתה הוא: נסמן לקמן קטז, א.

22) דאיהו תפיס בכ"ע: נסמן לקמן קטו, ב.

23) אין העולם מקומו: נסמן לעיל ב, א.