יב, ב

על פי שהוא מקומו ש"ע מזה מוכרח לומר דגם בחי' ממכ"ע בכלל ובפרט דתפיס בכ"ע מ"מ אינו נתפס בראי' והשגה דלמחת"ב ומ"ש ראו מי ברא אלה היינו בחי' השגות המציאות שאנו רואים כח התפשטות אלקות בנבראים ואיך שהוא אדון על כולא24 כו' אבל לא השגת מהות אור האלקי שמלובש בתוך כ"ע כמו דלמת"ב במהו"ע ממש דהיינו הך וז"ש כי ה' הוא האלקי' כולא חד25 וע"ז נצטווינו באמרו אתה הראית לדעת26 כי ה' הוא האלקים ופי' דעת זה הוא בהשגה ובהכרה איך דה' אלקים כולא חד בלי הפרש כלל וזה פלא גדול דהרי למת"ב לא בסובב דהוי' ולא בממלא כ"ע אלא צריך לומר דדעת זה היינו להכיר ביטול היש לאין בממלא וסובב שכולא חד דכמו שאין ערוך הנברא לגבי הבורא בשם אלקים כך הוא מתנשא מימ"ע שאין ערוך כל גלוי אור דממלא בקו"ח לגבי מהו"ע ממש וז"ש כי ה' הוא האלקי' הכל א' דקמי' כולא כלא כו' ולזה יקרא דעת והוא שמכיר את בוראו ואיך יכירנו במהות דלמת"ב כלל אלא יכירנו בדעת זה שהוא קדוש ומובדל בערך מהכל וממנו הכל שזה עצמו בא ע"י הדעת והכרה שיכיר ויבחין בזה וכן וידעת היום27 והשבות כו' כי ה' כו' וכן דע את אלקי אביך28 כו' ואין זה כידיעה בשכל לבריאת שמים שאומר בזה לשון ראי' והכרה שזהו היפוך גמור שהרי רואה מהות הבריאה אלא שמשיג ויודע שזהו מציאות התפשטות אור האלקי שנמצא יש מאין אבל הכרה ודעת לבורא היינו שיודע במהותו איך שהוא נבדל בערך אע"פ שאינו רוא' המהות נתאמת האמת כמו שהוא באמיתת מהו"ע שהוא יחיד לבדו כו' ומתנשא בבחי' סובב כו' עד דגם בחי' ממלא דתפיס בכ"ע למת"ב כלל וכולא חד כנ"ל ונמצא ידיעה זאת קרובה לבחי' השגת המהות מאחר שמכוין לאמיתת ענינו כמו שהוא באמת וז"ש אמתך אלקי29 ע"י בחי' הדעת וכמו לע"ל דכתיב כולם ידעו אותי30 אותי ממש ואיך ידעו במהו"ע דלמת"ב אלא שיכירו וידעו באמתתו איך שהוא מלך מרומם לבדו והוא תפיס בכ"ע כו' זה יבא בדעת והכרה משא"כ עכשיו ידיעה זו מרחוק מאד והוא רק באמונה לבד שמאמין באחד ויחיד שהוא סוכ"ע וממכ"ע וגם באמרו שמע ישראל כו' אינו נתפס בידיעה והכרה גמורה רק באמונה פשוטה וחזקה מאד כנ"ל שמגיע למעלה גם מכח הראיה בעין מפני שהוא בא מתוקף הנפש בעצם וז"ש וארשתיך לי באמונה וידעת31 כו' שתחלה היא תוקף האמונה והיא שמביאה לבחי' הדעת והכרה אמיתית באמיתת מהו"ע כמו לע"ל דכתיב כולם ידעו אותי ממש כמים לים מכסים כך ומלאה הארץ32 דעה את הוי' ממש מה שעכשיו אינו נתפס בדעת רק באמונה ואמנם הא בהא תליא וזה גורם לזה דגם עתה האמונה גורמת הדעת שהוא עכ"פ בבחי' הודאה כענין מודים אנחנו לך33 וכה"ג וד"ל (ובזה יובן יותר לתרץ הקושיא דפלוסופי' למה לא אמר אנכי אשר בראתי שמים וארץ שהוא מאין ליש כו' כי זהו רק בחינת התפשטות אורו באבי"ע שאין ערוך למהות ועצמו' וגם בזה הגלוי למדת"ב כלל וזה לא נתייחד לאוה"ע רק לישראל לבד בהיותם במצרים דגם דקרו לי'34 אלקא


24) אדון על כולא: השמטות לזח"א רנב, ריש ע"ב. זהר (רע"מ) פינחס רלט, א. ת"ז בהקדמה (ד, א. ו, ב. יז, ב).

25) כי ה'. . כולא חד: ואתחנן ד, לה. ראה זהר בהקדמה יב, א. תרומה קסא, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קעה (ובהנסמן בריש המאמר שם). הנחות תקע"ז ע' של ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). תו"ח בראשית לה, ד ובהערה 64.

26) את הראית לדעת: ואתחנן שם.

27) וידעת היום: ואתחנן ד, לט.

28) דע את אלקי אביך: דהי"א כח, ט.

29) אמתך אלקי: תהלים עא, כב.

30) כולם ידעו אותי: ירמי' לא, לג.

31) וארשתיך לי באמונה וידעת: הושע ב, כב.

32) כמים. . ומלאה הארץ: נסמן לעיל ב, א.

33) מודים אנחנו לך: תפלת שמו"ע.

34) דקרו לי אלקא דאלקייא: מנחות בסופה.