יג, א

דאלקייא וכתי' מי לא יראך1 מלך הגוים וכמו חסידי אוה"ע כו' אעפ"כ במהו"ע דסובב וממלא אין בהם בחי' הדעת הנ"ל ולא האמונה רק ישראל לבד שהוטבע זה כטבע בנפשם וכמ"ש אתה הראית אתה דוקא הראית בדעת זה להכיר לבוראם ביח"ע ויח"ת כנ"ל וכן שמע ישראל דוקא רק שנחלק לב' מדריגות בפסד"ז מדבר בשבחו2 של מקום בהתפשטו' כח הפועל בנפעל דנבדל ומרומם לבדו גם בהמשכה זאת דכל פסד"ז וברכת יוצר עיקר הכונה רק בזה כמו הללו את ה'3 מן השמים כו' שזהו ביטול היש לאין עד רום המעלות ואיך שבטל אליו הכל כמו לך ה' הגדולה4 כו' והוא מלך מרומם לבדו ונורא תהלות כו' ובק"ש הוא מדבר בהשגות מהו"ע ביחו"ע5 דאיהו וחיוהי חד6 ממש וביח"ת דבשכמל"ו7 שזהו יותר עליון מביטול היש לאין שאינו רק בהשגו' מציאותו והתפשטותו אבל יחו"ע דמהו"ע שזהו כמו שהוא לבדו גם אחר שנאצל ונברא באין שינוי כלל וד"ל וז"ש אשר הוצאתיך מא"מ ע"י האמונה שהיא רק בדביקות במהו"ע שלמעלה הרבה מבחי' גלוי אור דסובב וממלא דמע"ב בכלל ובפרט שלא יפול בזה ענין השג' כלל רק האמונ' שנתייחד' לכנ"י לבד ביצ"מ כנ"ל (אך באמ' יש יתרון מעל' ביחו"ת דבשכמל"ו אע"פ שאינו רק ביטול היש לאין כמו בפסד"ז במ' שהו' בבחי' ראי' מקרוב עכ"פ ולא בשמיעה מרחוק כשמע ישראל ביח"ע דאע"ג דלמדת"ב גם בממכ"ע מ"מ הרי כהפ"ב8 ממש והרי בא בגלוי השגה ממש רק שמוסתר שם מאד ובהגלות נגלות אור זה לע"ל הרי יראו במהות אור האלקי זה שבתוך כ"ע וכמו שאנו אומרי' וידע כל פעול9 כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כו' משא"כ ביח"ע דלמת"ב כלל רק לע"ל דכתיב הנה אלקינו זה10 כו' ולפ"ז ביחו"ת דבשכמל"ו יש בחי' ראי' במהות כמו לע"ל והיינו ידעו אותי ובאמונ' דעכשיו ביחו"ע במהו"ע יבאו לראי' המהות דזה בעצמותו ממש וזהו שמע שמיע' מרחוק ולא ראי' מקרוב וזהו לע"ל א"ח עט"ב11 כידוע וד"ל) וזהו פי' אנכי ה' אלקיך אנכי מי שאנכי12 דלמת"ב כלל הוא נעשה ה' אלקיך דוק' בבחי' דעת והכרה שה' הוא האלקי' כמ"ש אתה הראי' לדעת כו' כנ"ל אתה דוקא וע"י מה זכו להיות ה' אלקיך בדעת הוא ע"י האמונה שהיה בהם ביצ"מ שז"ש וארשתיך לי באמונה ואח"כ במ"ת וידעת כו' ופי' ידיעה זאת היינו דוקא בידיעת המהות דהוי' שהוא האלקי' כולא חד וכנ"ל שזה קרוב לראי' המהות כו' שז"ש אנכי דוקא שאין אנכי זה מתלבש בבריאת שמי' וארץ כלל רק בראשית בחכמה13 כו' וד"ל:

(ונמצא מובן מכ"ז עכ"פ שהדעת והאמונה אע"פ שהן כמו ב' הפכים שהאמונ' עיקר מהותה למעלה מן הדעת דוקא מ"מ הדעת הנ"ל קרוב לבחי' האמונה מאחר שהידיעה היא בהשג' המהות כראי'14 במהות וכה"ג שזה תכלית מעלת האמונה שיחשב כאילו רואה בעיניו כנ"ל) ויובן זה ע"פ הנ"ל בב' מדרגות דמ"ה א' לשון מהות והב' העדר המהות ושניהם א' משום דביטול המציאות בעצם ה"ז בא במדרגה דראי' המהות והיינו הך כנ"ל


1) מי לא יראך: ירמי' י, ז.

2) בפסד"ז מדבר בשבחו: ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר סנ"א ס"א.

3) הללו את ה': תהלים קמח, א.

4) לך ה' הגדולה: דהי"א כט, יא.

5) ובק"ש. . ביחו"ע: זהר בראשית יח, ב.

6) דאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

7) וביח"ת דבשכמל"ו: זהר בראשית יח, ב. פסחים נו, א.

8) כהפ"ב: כח הפועל בנפעל.

9) וידע כל פעול: תפלת העמידה לר"ה.

10) הנה אלקינו זה: ישעי' כה, ט.

11) א"ח עט"ב: משלי יב, ד.

12) אנכי מי שאנכי: ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. אב"ע תולדות כז, יט. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.

13) בראשית בחכמה: בראשית א, א. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' א. וש"נ.

14) כראי': תוקן ע"פ דפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: נרא'.