יח, א

עצמו דוקא שאם מפני שעושה טעם בלח' היה כל טעם מאכל אסור בפסח ואינו כן שהרי מצה עשירה שנילושה בשמן ודבש מותר1 וכל תבלין ומלח דלטעמ' עבידי2 וכן בתבשיל בכל מיני מטעמי' הכל מותר אך עיקר טעם האיסור בשאור הוא לפי שיש בו הגבהה והתפשטות והתנשאו' למעל' והוא להיותו מבחי' גבורו'3 כרשפי אש שעול' למעל' כו' ע"כ מרתיח את העיסה שתתפח בדרך העלאה כנ"ל ובפסח צריך להיות מבחי' השפלות וההכנעה יתירה כדומם בלי התפשטות כלל וכלל רק בבחי' דומם וגולם שזהו במהות ועצם הדבר כמו שהוא לבד כנ"ל וד"ל וגם צ"ל ההמשכ' בז' ימי הפסח מבחי' החסדים דאבא דוקא ולא מבחי' הגבורות כלל ע"כ מב' טעמי' אלו נאסר השאור והמחמצת לגמרי עד שכל האוכל שאור4 כו' ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום הז'5 כו' וד"ל:

(ח) ולהבין זה הנה תחלה יש להבין בטעם איסור החמץ והשאור עד שכל האוכל כו' ומהו שאמ' מיום הא' עד יום הז' כו' דהנה שרש ישראל למעלה הוא בבחי' ישראל דלעילא שהו' בחי' ז"א דאצי'6 שכלול מז' מדות חג"ת נהי"מ והיינו מ"ש מיום הא' עד יום הז' מבחי' חסד דז"א שהוא יום א' דפסח עד בחי' המל' שהוא יום הזש"פ7 כידוע לפי שעיקר שרש הראשון דנש"י בעלמ' דדכור' הוא מבחי' מדות דז"א שנק' ישראל דלעיל' וכל מספ' בנ"י לצבאות' על גולגלת' שרשם הוא בז' מדות דאצי' ובהיות שבחג הפס' מאיר למעלה רק מבחי' חסדים דאבא בז"א והשאור והמחמצת שרשם הוא מבחי' הגבורות שיש אחיזה לגבורות קשות מהם (וע"כ נאסר כל שאור ומחמצת בהקטרה ע"ג המזבח כמ"ש כל שאור ומחמצת לא תקטירו8 וכל המנחות באות מצה דוקא חוץ מתודה שיש בה י' חלות חמץ10 ושתי הלחם דשבועות וכמ"ש במ"א באריכות9 וד"ל) ע"כ נאסר החמץ לישראל בימי הפסח עד שכל האוכל שאור נכרתה נפשו האלקי' משרשה הראשון ביומין עילאין דז"א דאצילות מאיזה שרש שיהיה נשמתו הרי נכרת מכל הז' ימים מיום הא' עד יום הז' לפי שכלולים זע"ז בתכלית וד"ל:

וביאור הענין מובן ע"פ הנ"ל במשל ודמיון דשאור ומחמצת למטה שהוא העושה ההגבהה והתנשאות והתפשטות יתירה כו' שיש בזה ב' ענינים א' שהגבה' זו היינו בחי' הגסות והיש שהוא היפך האין ומ"ה העליון שא"א שישכון בבחי' יש וגסות מעצמות ומהות אא"ס שהוא בחי' אין האמיתי וכמ"ש מרום וקדוש אשכון11 ואת דכא ושפל רוח דעמ"ר אינו נמשך אלא בעמ"ת12 כמ"ש כי רם ה'13 ושפל יראה כנ"ל ובפסח נגל' עליהם מבחי' מהו"ע דלמת"ב כלל ואפי' הגסות שיש בדרכי ה' כמו ויגבה לבו14 בדרכי ה' שזה מבחי' היש דקדושה ע"י שהוא עולה בהתפעלות רשפי אש התלהבות הלב כמו בעבודה שבלב בתפל' ותו"מ בחשק עד שמתנשא לבו בדרכי ה' ממש הרי מ"מ זהו מבחי' התנשאות והגבה' ביש ודבר מה ובפסח נמשך שרש החיות בנש"י תוך כל או"א מחסדים הראשונים שבמהו"ע כמו ישראל עלה במחשבה15 תחלה בפנימי' ועצמות ממש כמ"ש כי אתה אבינו16 בעצמות דמוח האב כו' שאינו שורה ונמשך רק במקום שפלות והכנע' יתיר' עד שהוא רק כמו בחי' דומם וגולם


1) מצה עשירה. . מותר: ראה פסחים לו, א.

2) תבלין ומלח דלטעמ' עבידי: עד"ז הובא גם במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' כז. במדבר ח"ב ע' שפז. וראה חולין ו, א.

3) בשאור. . גבורו': ערכי הכינויים לבעל סדה"ד מערכת שאור. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שלט.

4) שכל האוכל שאור: ראה רש"י בא יב, יט ד"ה כי.

5) ונכרתה. . הז': בא יב, טו [בדילוג].

6) ישראל. . ז"א דאצי': ראה לקמן קלג, א ובהנסמן במ"מ שם.

7) חסד. . א'. . המל'. . הזש"פ: ראה גם תו"ח לך פח, ד ובהערה 19.

8) כל שאור ומחמצת לא תקטירו: ויקרא ב, יא [ושם: כל שאר וכל דבש ? ראה סידור שחרית מה, ג בשינויי נוסחאות [ושם: וכל מחמצת ? וכ"ה באוה"ת תהלים ע' תתקפה]. פיה"מ צו, ד].

10) מתודה. . חמץ: מנחות עו, סע"ב ואילך (במשנה).

9) וכל המנחות. . במ"א באריכות: מנחות נב, ב (במשנה). ראה סידור שחרית מה, א ואילך. פיה"מ (פקמ"ד-קמז) צה, רע"ג ואילך. אוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקפג ואילך. מאמרי אדה"ז מארז"ל ע' שנח ואילך. אוה"ת שם ע' תתקעד ואילך.

11) מרום וקדוש אשכון: ישעי' נז, טו.

12) דעמ"ר. . בעמ"ת: ראה לעיל י, א ובהנסמן במ"מ לשם.

13) כי רם ה': תהלים קלח, ו.

14) ויגבה לבו: דהי"ב יז, ו. ראה גם שע"ת סד, ג ובהנסמן במ"מ לשם.

15) ישראל עלה במחשבה: נסמן לקמן לז, ב.

16) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.