יט, ב

שפל בעצם בתכלית שלא ימלא לבו לגשת אל העבוד' האלקית באהבת רשפי אש ע"י טוב טעם ודעת האלקי כו' באמרו לנפשו השפלה מי אנכי שאבא בגדלות להשיג בדעת שלי המוגבל לעצמות אא"ס שלמעלה מכל ההשתלשלות ולית מת"ב כלל ומי אנכי המתועב בחומריות וגסות הגוף כ"כ לעמוד לשרת בעבודה שבלב ברשפי אש התלהבות שמצד פחיתות ערכו בעצמו לא יגבה לבו לילך בדרכי ה' בהגבהה ומעלה כ"א בדרך שפלות והכנעה עצומה והיינו שיאמר לנפשו השפלה בעצם שאין עבודתו מגיע רק להיות כעבד פשוט לקבל עול בביטול גדול להיות מוכן ועומד לקיים כל אשר יצוה ה' ולילך במצותיו אחרי ה' שלא לסור ימין ושמאל כל היום להיות בטל וטפל למצותיו לבד בלא טעם והשגה כלל רק באמונה פשוטה להאמין בו בלא טעם כלל ובלא התלהבות אהבה ברשפי אש התענוג כלל וכלל שזהו מדריגת השפל באמת לאמיתו שאין זה רק בחי' ההתחלה שיתחיל לילך בדרכי ה' לבחור בחיים וטוב ולמאוס ברע ע"י קבלת עול מלכות שמים בעול פשוט ע"י שפלות עצמו ביותר שאינו תופס מקום כלל בעצמו לומר ללבו לעבוד בטעם ודעת ובשמחה והתפעלות אהבה בתענוגים וכה"ג רק להיות כעבד גשמי וזה היה עיקר ענין יציאת מצרים שיצאו רק באמונה פשוטה רק מצד עוצם השפלות ולא כעובד בטעם והשגה והתפעלות התענוג כו' ועל כן נצטוו לאכול מצה שנקרא לחם עני10 כעני ואביון שיחיה בלחמו בשפלות גדולה ונק' מיכלא דמהימנותא11 אמונה הפשוטה דוקא וזה היה התחלה הליכת' בקדש העליון דכתיב וארשתיך לי באמונה12 כו' כנ"ל ואחר שכבר הלכו והחזיקו בדרך בתוקף אמונה זאת לאחר ז' ימי הפסח הותר להם גם החמץ והשאור שהוא ברוחניות בחי' העבודה שבלב בהתנשאות רשפי אש שבאה מתוך השגה בטוב טעם ודעת האלקי דוקא והיינו בכל ז' שבועות דימי הספירה להיות עולין בקדש בעילוי אחר עילוי בתוקף התפעלות העונג ושמחה דבינה לבא בטוב טעם עריבות מתיקות ידידות13 כו' עד שבמ"ת קיבלו אור פני מלך חיים14 בהשגה אלקי' בנשמת' באה"ר בתענוגי' עד כלות נפשם שעל כל דיבור15 כו' כענין טעמו וראו16 שהרי ראו בראיות העין והשכל וכלתה נפשם בעונג נפלא בעריבות ידידות עוז כו' וד"ל ולפ"ז הרי מובן דמה שנאסר החמץ בפסח ונצטוו בחמץ בשבועות כמ"ש בשתי הלחם דשבועות חמץ דוקא תאפינה17 כו' דמפני שבפסח היה מדריגת עבודתם רק בבחי' השפלות בתכלית והוא בבחי' התחלת ההילוך באמונה לבד ובשבועות היו בתכלית העילוי שבעונג שבשכל להיות בבחי' יש מורגש כענין להנחיל אוהבי יש18 דעה"ב הרי במ"ת היה מעין עוה"ב ממש חירות ממ"ה19 כו' וא"כ היה צריך שיהיה הציוי בענין העבודה בפסח בשפלות ובשבועות בהגבה' ובאמ' אין בזה הפרש כלל רק בין איסור חמץ ואכיל' מצה לבד אך הענין הוא דמ"מ בכללות ענין עיקר המדריגה בעבודה שבלב הרי יש הפרש גדול מן הקצה לקצה


10) מצה שנקרא לחם עני: פ' ראה טז, ג. פסחים קטו, סע"ב.

11) מיכלא דמהימנותא: נסמן לעיל ח, ב.

12) וארשתיך לי באמונה: הושע ב, כב.

13) עריבות מתיקות ידידות: ראה בסמוך בפנים. לעיל ז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

14) אור פני מלך חיים: ע"פ משלי טז, טו.

15) שעל כל דבור: שבת פח, ב.

16) טעמו וראו: תהלים לד, ט. ראה לעיל יז, א.

17) חמץ. . תאפינה: אמור כג, יז.

18) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

19) במ"ת. . חירות ממ"ה: ראה שמו"ר רפל"ב. פמ"א, ז. זהר בראשית לז, ב.